דיני עבודה: מושגים שכל עובד חייב להכיר

עו"ד ליאור לוי בטור אישי ל"קריות באינטרנט" והפעם: מושגים שכל עובד חייב להכיר

עו"ד ליאור לוי

הודעה לעובד:

בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002, המעביד חייב למסור לעובד עד 30 יום מיום שהעובד התחיל לעבוד – הודעה המפרטת את שמו של המעביד, תאריך תחילת העבודה, תיאור התפקיד, שם ותיאור תפקיד של הממונה הישיר, גובה השכר ומועד תשלומו, תנאים סוציאליים והיקף המשרה.

שכר מינימום:

כאשר שבוע עבודה נקבע של חמישה ימים, אורך יום העבודה לא יעלה על 8.6 שעות עבודה ושכר המינימום ליום יהיה 189.23 ₪. בשבוע עבודה של שישה ימים, אורך יום העבודה לא יעלה על 8 שעות ושכר המינימום ליום יהיה 164 ₪. מעבר לכך, המעביד יהיה חייב בתשלום שעות נוספות. מעביד חייב בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום שנקבע בחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987. שכר המינימום החודשי הנוכחי נכון לחודש יוני 2012, עומד על סך של 4,100 ₪ לחודש, לכמות של 43 שעות עבודה שבועיות, כלומר 22.04 ₪ לשעה (עד גיל 16 – 16.59 ₪ לשעה, עד גיל 17 – 17.77 ₪ לשעה, עד גיל 18 – 19.67 ₪ לשעה).

גמול שעות נוספות:

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951, אם יועסק העובד מעבר להיקף משרה מלאה ליום עבודה רגיל (לעובד שכיר חודשי) כפי שהובהר לעיל, חובה על המעביד לשלם לעובד לא פחות מ- 125% משכרו הרגיל של העובד עבור השעתיים הנוספות הראשונות, ולא פחות מ- 150% עבור השעה הנוספת השלישית ואילך. אי תשלום גמול שעות נוספות מהווה הלנת שכר.

מועד תשלום השכר:

כפי שנקבע בחוק הגנת השכר תשי"ח-1958, המעביד חייב בתשלום השכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מהיום התשיעי לחודש העוקב. במידה ולא ישולם השכר עד ל- 9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור של 5% בעד השבוע הראשון להלנה (החל מה-1 לחודש העוקב) ו- 10%בעד כל שבוע שלאחר מכן.

דמי נסיעות:

כל מעביד חייב בהשתתפות עלויות הנסיעה של העובד בדרכו לעבודה וחזרה ממנה בתחבורה הציבורית – עד לתקרה שנקבעת בהתאם למדד במשק. התקרה הנוכחית עומדת על 25.20 ₪ ליום עבודה, נכון ליום 01.01.12. כלומר במידה ועלות הנסיעה גבוהה יותר, אין חובה על המעסיק לשלם עבורה יותר מסכום התקרה. הבסיס לחישוב דמי הנסיעה הוא עלות הנסיעה בכרטיסיית הנחה למספר נסיעות או כרטיס חופשי – חודשי.

דמי חגים:

א. עובד בשכר חודשי זכאי לתשלום עבור ימי חג.

ב. עובד בשכר יומי (או קבלני או לפי שעה) שעבד 3 חודשים במקום עבודתו זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג והם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות (ראשון ואחרון), שני ימי פסח (ראשון ואחרון) חג השבועות ויום העצמאות.

*העובד זכאי לתשלום עבור ימי החג אם לא נעדר מעבודתו יום לפני החג ויום אחרי החג אלא בהסכמת המעביד.
*עובד שאינו יהודי יכול לקבל תשלום ימי חג על פי דתו.
*הכוונה היא לעובד שאינו משתכר במשכורת גלובלית.

חופשה שנתית:

כל עובד זכאי לחופשה שנתית. על פי חוק חופשה שנתית התשי"א-1951, אורך החופשה נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום עבודתו. בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד לחופשה בת 14 ימים קלנדריים (שבועיים) שהם 12 ימי עבודה אם מדובר בשבוע עבודה בן 6 ימים, או 10 ימי עבודה במידה ושבוע העבודה בן 5 ימים. בעד השנה החמישית העובד זכאי ל-16 ימי חופשה קלנדריים; 18 עבור השנה השישית, 21 יום עבור השנה השביעית, ויום נוסף בשל כל שנה עד לתקרת המקסימום של 28 ימים קלנדריים (ארבעה שבועות).

דמי הבראה:

עובד זכאי לדמי הבראה אם עבד באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות. גובה דמי הבראה ליום הוא 365 ₪ נכון לחודש יוני 2012 במגזר הפרטי. מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד הם בהתאם לוותק שלו בעבודה – 5 ימים בעד השנה הראשונה; 6 ימים בעד השנה השנייה והשנה השלישית (בעד כל אחת מהן); 7 ימים בעד השנה הרביעית עד העשירית וכך הלאה.

דמי מחלה:

עובד זכאי ליום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ- 90 יום מעבר לכך.

בעד היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום, בעד היום השני והשלישי העובד זכאי ל- 50% משכרו היומי, בעד היום הרביעי למחלה ואילך העובד זכאי ל- 100% משכרו היומי.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001:

מעביד המפטר עובד או עובד המתפטר חייבים במתן הודעה מוקדמת בכתב. במכתב יש לציין את יום הוצאתו וכן את יום כניסת הפיטורים לתוקף. משך ההודעה המוקדמת נקבע בהתאם לוותק של העובד בעבודה.

א. עובד במשכורת חודשית, שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר, זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים. במהלך ששת החודשים הראשונים, זכאי העובד להודעה מוקדמת של יום אחד בשל כל חודש עבודה. מעל ששה חודשים ועד שנה – זכאי העובד לשישה ימים ויומיים וחצי עבור כל חודש עבודה החל מהחודש השביעי.

ב. עובד בשכר יומי (או לפי שעה או קבלני) שפוטר במהלך שנת עבודתו הראשונה, זכאי להודעה מוקדמת של יום אחד עבור כל חודש עבודה; עובד שפוטר במהלך השנה השנייה לעבודתו, זכאי להודעה מוקדמת של 14 ימים ויום נוסף בעבור כל שני חודשי עבודה. עובד שפוטר במהלך השנה השלישית לעבודתו, זכאי להודעה מוקדמת של 21 ימים עבור השנתיים הראשונות, ויום נוסף עבור כל שני חודשי עבודה שעבד בשנה השלישית. במידה והעובד פוטר לאחר שלוש שנים – חודש ימים.

חשוב לציין שהמעביד יכול לוותר מרצונו על נוכחות העובד במקום העבודה לתקופת ההודעה המוקדמת, בלבד שישלם לעובד את מלוא השכר לו זכאי העובד בתקופה זו.

חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963:

עובד שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר, זכאי לפיצויי פיטורים. שיעור הפיצויים להם זכאי העובד הוא משכורת חודשית עבור כל שנת עבודה בפועל. חלק משנה מעבר לשנת העבודה הראשונה, תזכה את העובד בחלק היחסי לאותה שנה. פיצויי הפיטורים מחושבים על שכר בסיס ברוטו, ללא החזרי הוצאות וכדומה.

עובד שפוטר לאחר שעבד 11 חודשים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אלא אם הוכיח המעביד שלא פיטר את העובד מחמת ניסיון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.

– הכותב הוא עורך דין ליאור לוי ממשרד "ליאור לוי – עורכי דין" בקרית חיים