ראש עיריית נשר, רועי לוי, הביע בפני "מעריב" את רצונו לאפשר חזרה של תלמידי החינוך המיוחד למרחבים מוגנים, אך הבקשה נדחתה על ידי פיקוד העורף. "הצעתי להחזיר את החינוך המיוחד למרחבים ממוגנים, ואני סומך על שיקול הדעת של פיקוד העורף, למרות התקווה שלי שיאפשרו זאת למען הילדים וההורים", ציין לוי.
בדומה לערים אחרות באזור, מוסדות החינוך בנשר נסגרו מתחילת השבוע בשל ההסלמה הביטחונית, והתלמידים עברו ללמידה מקוונת. "המעבר ללמידה מקוונת אינו קל, אך יש לנו ניסיון מהתקופה של הקורונה, וכעת כ-90% מהתלמידים בעיר לומדים מרחוק," אמר לוי ל"מעריב". "בהתחלה, הדרישה הייתה למיגון קרוב, אבל בעקבות הירי מלבנון, הדרישה הפכה למקלוט, וזה יוצר אתגר בבתי הספר הוותיקים בעיר שאין בהם מקלטים."
בראיון למעריב, לוי הסביר שכ-60% מהדירות בנשר ממוגנות, אך ישנם בניינים ישנים שנבנו לפני עשרות שנים ללא מיגון, המהווים כ-40% מהעיר. "אחד הלקחים שהמדינה צריכה להפיק מהמלחמה הוא לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית," הוסיף לוי, "זה לא רק עניין כלכלי אלא עניין של ביטחון התושבים, והמדינה צריכה לסייע בכך."
בימים האחרונים, עיריית נשר פועלת במתכונת חירום. "הגברנו את פעילות המוקד העירוני, את הסיורים ומרכז ההפעלה פועל 24/7," ציין לוי. "אנחנו מתמקדים בסיוע לתלמידים, ודואגים לכך שהתושבים הוותיקים והעריריים יקבלו את כל מה שדרוש להם."
הוא הדגיש שהוצאות העירייה גדלו משמעותית בעקבות מתכונת החירום, ופנה לשר הפנים, משה ארבל, שמצדו גילה הבנה והבטיח לתמוך ברשויות המקומיות. "כחלק מהנהגת השלטון המקומי, אני מבין את החשיבות של העברת סמכויות לרשויות המקומיות שמכירות בצורה הטובה ביותר את צרכי התושבים."
על פי הראיון במעריב, לוי סבור שישראל צריכה להמשיך במערכה מול חיזבאללה עד להשגת ניצחון והכרעה. "העורף מוכן ברמה הגבוהה ביותר," אמר. "זה הזמן להביא להכרעה, ולהבטיח את הרחקת חיזבאללה מהגבול."
