האות יוענק במהלך חודש יוני כאות הוקרה ותודה ל – 12 אישים נבחרים, על פעילותם המתמשכת במגוון נרחב של תחומים למען העיר חיפה ותושביה
יקירי העיר חיפה לשנת 2021 הם:
• ד"ר יצחק (איצו) הירש – יליד רומניה, ניצול שואה, עלה ארצה עם רעייתו בשנת 1962. לצד עבודתו כרופא ילדים מסור ומוערך הקדיש ד"ר הירש את חייו להנצחת השואה. קיים עשרות מפגשים עם תלמידי תיכון קריית חיים ובסיס הטכני של חיל האוויר, מרצה בקיבוץ לוחמי הגטאות ובפני חיילים בבסיסי צה"ל השונים ומלווה בהתנדבות כרופא וכאיש עדות משלחות בפולין. בנוסף תרם ד"ר הירש, הן מכספו והן פריטים אישיים אותם שימר ממחנות ההשמדה – למוזיאון "יד ושם" .
• אגנס שחאדה – הגיעה לישראל כמתנדבת במעון הלב הקדוש שבחיפה. כאן הכירה את מי שעתיד להפוך לבעלה – כמיל, אשר שיתף אותה בחלומו להקים בית חם לאסירים ונזקקים בעיר. שבועות ספורים לאחר נישואיהם כבר חלקו בני הזוג את ביתם הקטן עם שני אסירים. עד מהרה היה הבית צר מלהכיל את הנזקקים הרבים שהידפקו על דלתותיהם. השניים פנו לבישוף העדה היוונית קתולית בעיר אשר העמיד לרשותם מבנה כנסייה בעיר התחתית אותה שיפצו בעזרת אסירים משוחררים וכספי תרומות והפכו ל"בית החסד". בשנת 2000 הלך כמיל בן ה 46 לעולמו ואולם אגנס לא זנחה את החלום והמשיכה לפתח את מפעל חייהם המשותף הכולל כיום מלבד תמיכה באסירים, נזקקים, דרי רחוב ונשים במצוקה גם מרכז העשרה לנוער בסיכון. גם היום כשהיא בגמלאות וסבתא לעשרה נכדים ממשיכה אגנס לסייע לכל נזקק ללא הבדל דת, גזע ומין, מבקרת בבתי סוהר, מתנדבת בביטוח הלאומי ומסייעת למשפחות במצוקה ולילדים ונוער בסיכון.
• הרב דוד מצגר – כמנכ"ל המועצה הדתית דאג לטפח קשר הדוק בין מנהיגי הדתות והדתות ולאחד בין מגזרי האוכלוסייה השונים המתגוררים בחיפה. במסגרת זו קיים בבתי ספר פאנלים, בהשתתפות ראשי הדתות במטרה להעמיק את ההיכרות ביניהם ולעודד קירוב לבבות בעיר. במהלך השריפה שפרצה בשנת 2016 בחיפה, הקים משלחת רחבה של מנהיגים מכל הדתות אשר ערכה סיורים בשכונות והציע סיוע למאות משפחות שאת חלקן הוא מלווה עד היום. לצד פעילותו כמנכ"ל המועצה הדתית ערך מצגר את ביטאון המועצה הדתית, סייע להקמה ושיפוץ בתי כנסת ומקוואות, ארגן סדרי פסח שכונתיים ובמהלך מגפת הקורונה עזר למשפחות רבות בחלוקת מזון וציוד נוסף לו נזקקו.
• ד"ר אישטו קבדה – נולד באתיופיה, למד כימיה ולאחר קבלת תואר שני עבד כמרצה, ומאוחר יותר כיועץ ופעיל חברתי לקידום החינוך במדינה. בשנת 1994 עלה לישראל והשלים תואר שלישי בהנדסת מזון בטכניון. מאז ועד היום פועל ד"ר קבדה לרווחתם של בני העדה האתיופית. פעל בהתנדבות בשותפות חיפה-בוסטון לשילוב יוצאי אתיופיה בעיר והיה שותף לפיתוחה של תכנית "שילובים" העוסקת בחינוך בכל הגילאים, תעסוקה ופיתוח מנהיגות קהילתית. ד"ר קבדה אף היה שותף להצגת התכנית בפני הקהילה היהודית בבוסטון שהביעה בה את אמונה ומימנה את פעילותה. כיום עומד ד"ר קבדה בראש עמותת "מנהיגי העתיד" שגם להקמתה היה שותף. התכנית המופעלת בשיתוף הטכניון ומכללת אורנים, מעודדת מצוינות בקרב בני נוער ומכוונת אותם ללימודי מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה. ד"ר קבסה הפך מודל חיקוי עבור צעירים רבים בני הקהילה האתיופית שהלכו בעקבותיו ללימודים אקדמיים.
• חורי עיסא, ייסד בשנת 1960 את מועדון "הפועל אחווה חיפה", בהיותו בן 20 בלבד. שם המועדון משקף את החזון שעמד בפני עיסא להקמתו, והוא לגבש יחד "כאחים באחווה משותפת" את בני גילו מכל העדות והדתות בעיר חיפה. במהלך השנים הקים מחלקות של ג'ודו, כדורסל, אגרוף וכדורגל לכל הגילאים. בשנת 2010 זכה בצלחת הוקרה של ההתאחדות לכדורגל על יובל עשייה ותרומה לספורט בישראל. מועדון הפאר אותו הקים לפני 63 שנים הוכתר ע"י ההתאחדות לכדורגל כ"מועדון הוותיק במדינה" ועיסא חורי כ"יושב ראש הוותיק במדינת ישראל". במשך כל השנים תרם עיסא בפעילותו בתחום הספורט להרחקת בני נוער מעולם הפשע בעיר.
• עו"ס דוד אולמן, שימש בשנות ה 70 כעו"ס בחיל הים, והיה אחראי על גיוסם וקליטתם של נערים שעד אז לא גויסו לצבא בשל עברם הפלילי. בעיריית חיפה הקים ועמד בראש המחלקה לטיפול בקשיש עד פרישתו לגמלאות. היה בין יוזמי הגימלאידה שהפכה למסורת בחיפה, טיפל בחסידי אומות העולם שהתגוררו בעיר ואותם הכיר באופן אישי. באירועי חירום היה אחראי על פעילות העובדים הסוציאליים במכון לרפואה משפטית באבו כביר. על כל אלה, זכה אולמן בתואר מנהל מחלקה מצטיין של משרד העבודה והרווחה. מאז פרישתו לגמלאות ממשיך אולמן, בפעילותו ומשמש בין היתר נציג ציבור במרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה וחבר הנהלת "שילה". במקביל לפעילותו המקצועית תרם לעיר בפעילות מוסיקלית רבת שנים בשדה החזנות והזמר החסידי. אולמן, המוכר כ"חזן החיפאי" ידוע כמלחין בשדה המוזיקה הדתית, זכה במקומות הראשונים במספר פסטיבלים ותחרויות, מופיע בהתנדבות בבתי חולים ואירועים שונים למען הקהילה.
• ד"ר אמנון רופא, יליד חיפה, כיהן, כמנהל בית החולים כרמל ובית החולים בני ציון. תרם רבות לפיתוחו ושגשוגו של בית החולים בני ציון ומחלקותיו השונות, בין היתר בעזרת כספי תרומות אותן גייס בארץ ובחו"ל. לאורך השנים טיפל במסירות רבה באלפי אזרחים והכשיר בתחומי עיסוקו דורות של סטודנטים בטכניון ובאוניברסיטה. בנוסף, משמש ד"ר רופא, דירקטור, יועץ ארגוני וחבר הנהלה בשורה של חברות וארגונים הפועלים בתחום הבריאות.
• דוד גיא, פועל בהתנדבות למעלה מחמישים שנה במגוון תחומים ומילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, בין היתר כחבר הנהלת רשת מתנ"סי רמות, יו"ר ועד הר הכרמל חיפה, מ"מ יו"ר הנהלת בית הגפן המרכז היהודי ערבי בחיפה, חבר הנהלת האיגוד לכבאות והצלה חיפה, יו"ר הנהלת מרכז הטניס חיפה, נציג ציבור בבית הדין האזורי בחיפה, חבר דירקטוריון החברה לפיתוח עכו העתיקה ומ"מ יו"ר החברה, חבר הנהלת החברה הממשלתית לתיירות, חבר הנהלת חסך וחבר הנהלת פסטיבל הסרטים.
• עו"ד יוסף גילאור, היה שותף בכיר ומנהל משרד עורכי הדין החיפאי הוותיק סלומון ליפשיץ. לצד עיסוקיו המקצועיים, פועל עו"ד גילאור, בהתנדבות לרווחת תושבי חיפה, בין היתר כחבר ועד העדה הספרדית בחיפה בראשו הוא עומד בעשור האחרון. ועד העדה פועל במגוון נרחב של נושאים בתחומי החינוך, התרבות, הבריאות, הסיעוד והרווחה, מפעיל את בית האבות הספרדי ומקיים מפעל מלגות המעניק מידי שנה מלגות בהיקף נרחב לסטודנטים חיפאיים. בתוך כך, מכהן עו"ד יוסף גילאור, כקונסול כבוד של ממלכת תאילנד בישראל וכנשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-תאילנד אותה ייסד וקבע את מקום מושבה בחיפה. על פעילותו ותרומתו רבת השנים לקידום היחסים המסחריים והתרבותיים בין העמים העניקה ממלכת תאילנד לעו"ד גילאור את עיטור המופת.
• הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ – נציב שירות המדינה ורב שכונת אחוזה בחיפה. כיהן בעבר בין היתר כדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון, יו"ר הסגל האקדמי של הטכניון, דיקן היחידה ללימודי המשך בלימודי חוץ של הטכניון, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, חבר כנסת ושר המדע והטכנולוגיה. לצד עיסוקיו האקדמיים והממלכתיים ממלא פרופ' הרשקוביץ שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, בין היתר כחבר בחבר הנאמנים של מוסדות אקדמאיים רבים, חבר מועצת ההסכמה של לשכת המבקרים הפנימים בישראל, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה – של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך, ונמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי. על כל אלה ועוד זכה להוקרה מרובה בארץ ובעולם וקיבל בין היתר את פרס לנדאו למחקר, מגן נגיד רוטרי לסובלנות ועמית כבוד למחקר של ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.
• משה מנו – ייסד את חברת "מנו ספנות" – הפועלת בתחומי ההובלה הימית ומובילה את ענף הקרוזים הימיים של ישראל. משה מנו מכהן כקונסול כבוד של רוסיה בחיפה וצפון ישראל סייע להעלות לארץ אלפי עולים ממדינות חבר העמים ויישובם בחיפה. לאורך השנים תורם מנו ותומך בניצולי שואה, ילדים בסיכון, פנימיות נוער, מקלטים לנשים בסיכון, סטודנטים בני העדה האתיופית הלומדים באוניברסיטת חיפה ועוד. כמו כן תורם משה מנו לבית הכנסת הסלוניקאי בחיפה ולחיזוק הקהילה היהודית מיוון וסלוניקי . על פעילותו הענפה ותרומתו לחייל הים זכה מנו לתואר "יקיר חיל הים". כמו כן, זכה בתואר יקיר הפורום העסקי של אגודת ידידי האוניברסיטה חיפה על תרומתו למשק הישראלי.
• פרופ' ניצה בן דב – כלת פרס ישראל לחקר הספרות העברית והכללית לשנת 2021, חברת הסגל האקדמי בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, כיהנה כעורכת הראשית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ויו"ר הערוץ האקדמי. פרופ' בן דב, הקימה שתי תכניות לתארים מתקדמים ועמדה בראשן: נשים ומגדר ולימודי תרבות והובילה את סדרת ההרצאות "בדרכן". שמה של פרופ' בן דב, הולך לפניה כמרצה נערצת שאולמות השיעורים שלה גדושים בתלמידות ותלמידים שמגיעים אף מפקולטות אחרות. תהילתה באה לא רק בזכות ההוראה מלאת ההשראה אלא גם בזכות היחס האנושי והאישי אותו היא מעניקה לכל תלמידה ותלמיד, שעם רבים מהם היא שומרת על קשר קרוב לאורך שנים. בתיאטרון חיפה הקימה פרופ' בן דב את הקברט הספרותי שהפך מודל חיקוי ליוזמות דומות ברחבי הארץ ונמנית על יוזמי פרויקט "דרך השיר", במסגרתו נתלו ברחבי העיר התחתית בחיפה טקסטים מאוירים של שירים עבריים מתורגמים לערבית.
