אתר גלובס מדווח כי מגבלות בנייה שיוטלו באזור שדה התעופה בחיפה בעקבות הכוונה להפוך אותו לבינלאומי, יפגעו בבנייה לגובה באזור – כולל בפרויקטי התחדשות עירונית שיאבדו היתכנות כלכלית
בימים אלה מתבצע קידום תוכנית להרחבת שדה התעופה הקיים במפרץ חיפה, במטרה להפוך אותו בסופו של דבר לשדה מרכזי בישראל, כולל טיסות בינלאומיות בנפח גדול יותר מהיום. הבעיה: השאיפה הזו עשויה לפגוע משמעותית בשאיפות ההתרחבות של הערים מסביב, בייחוד בכל הקשור לבנייה לגובה.
שדה התעופה של חיפה נמצא במרכזו של מפרץ חיפה, בין רכס הרי הכרמל ממערב ל"גוש" הקריות ממזרח. הוא הוקם עוד בשנת 1934 על ידי הבריטים, ובהמשך שימש את צה"ל, ורק בשנת 2012 הפך להיות שדה "אזרחי" באופן רשמי. על פי התוכנית, הוא ישתרע על פני כ־657 דונם, ומסלול ההמראה שלו יוארך בכ־230 מטר, כך שיימתח על פני 1,570 מטר.
בגלובס דווח כי על פי התוכנית החדשה, תוכנית לתשתית לאומית (תת"ל) 80א, נחלק האזור לשני חלקים מבחינת מגבלות גובה: "המישור האופקי הפנימי", ברדיוס של ארבעה קילומטרים משדה תעופה, המגביל בנייה לגובה של עד 55 מטר מעל פני הים. את "המישור האופקי הפנימי" מקיפות כמה טבעות, כל אחת ברוחב כמה מאות מטרים, והן מהוות את החלק השני של האזור – "המישור הקוני": כל אחת מהן מעלה את מגבלת הגובה בעשרה מטרים: הטבעת הצמודה למישור האופקי הפנימי מאפשרת בנייה עד 65 מטר מעל פני הים; הטבעת שמקיפה אותה – עד 75 מטר, וכך הלאה עד מגבלת גובה של 130 מטר ברדיוס של 5,500 מטר מהשדה.
על פי הכתבה בגלובס, המגבלות הללו עשויות להגביל באופן משמעותי את הבנייה המתוכננת בכמה פרויקטים שכבר נמצאים ב"צנרת התכנון", הן בקריות והן בנשר. בפרויקטים שנבדקו נמצאו חריגות של עד 80 מטרים מעבר למגבלות הגובה שמטילה התוכנית. בפרויקטים בנשר, לדוגמה, הבניינים הגבוהים ביותר מגיעים לגובה של כ־220 מטר מעל פני הים, והנמוכים ביותר – בגובה 95 מטר מעל פני הים. אומנם התוכנית טרם אושרה (נמצאת בשלב הגשת ההשגות מצד הגורמים הרלוונטיים, בהם יזמים ורשויות מקומיות), אך החשש הוא שאם הגבלות הבנייה יישארו בעינן, תיגרם פגיעה אנושה לפרויקטים מתוכננים בכל האזור.
