רשם ההוצאה לפועל בחיפה, עופר שורק, דחה לאחרונה בקשתו של חייב לקבלת הפטר מחובותיו מאחר שנטל הלוואות מבנקים שונים לתשלום חובות בשוק האפור במסגרת בקשה למתן צו הפטר, שנדונה במסלול הפטרים לחייבים מוגבלים באמצעים.
ביום 19/12/2019 הגיש החייב בקשה למתן צו הפטר מחובותיו. ביום הגשת הבקשה התנהלו כנגד החייב 11 תיקים בהוצאה לפועל וסך חובותיו בהם עמד ע"ס 610,254 ₪.
בהתאם להחלטה מיום 21/12/2019 נדחתה בקשת החייב למתן צו הפטר מאחר ולא עמד בתנאים למתן צו הפטר הקבועים בחוק ההוצאה לפועל. על החלטה זו הוגש ערעור שנדון בפסק דין שניתן ביום 23/8/20 שבמסגרתו ביטל בית המשפט את ההחלטה מיום 21/12/19, קבע כי החייב עומד בתנאי הסף לצורך פתיחת ההליך ועל רשם ההוצאה לפועל להמשיך לדון ולבחון את הבקשה למתן צו ההפטר.
בהחלטה ציין הרשם שעומדת לבחינה אפשרות קיומם של אילו מהתנאים ו/או הסייגים למתן צו הפטר תוך התייחסות לטענות שהעלו הנושים בהתנגדויות שהגישו לבקשה. בהתאמה, נבחנו הסייגים למתן צו הפטר המופיעים בסעיף 69י4(א) לחוק ההוצאה לפועל, המפנים לעובדות המסייגות מתן הפטר המפורטות בפקודת פשיטת הרגל.
הרשם קבע כי מתקיימים לגבי החייב התנאים למתן צו הפטר הקבועים בסע' 69י3 לחוק. המדובר בחייב בן 33, נשוי ואב ל- 2 ילדים, אחד בן חצי שנה. החייב עובד באופן מסודר ורציף במקום עבודה מזה מספר שנים המעמיד לו רכב לצרכי עבודתו, שבוודאי אינו נתון לנושיו. החייב ממצה את כושר השתכרותו וצו התשלומים בתיק האיחוד תואם את מצבו הנוכחי ויכולת ההחזר לנושים, נכון ליום הדיון בבקשה.
בכל הנוגע לסוגית אופן יצירת חובותיו, סבר הרשם כי החייב לא הרים את הנטל להוכחת יצירת חובות בתום לב. החייב טען בתצהירו, כי נפל קורבן לתרגיל " עוקץ " של בת זוג לשעבר יחד עם אימה. את זהותם לא מסר בטענה כי מדובר בזהויות שהתבררו כבדויות וכי עקבותיהן אבדו. החייב טען כי נטל הלוואות בסכומים ניכרים ממספר בנקים, שהינם הנושים שלו כיום, במטרה לסלק חובות אימה של בת הזוג לשעבר. החייב לא נתן הסברים מלאים, מספקים ומשכנעים להוכחת אופן יצירת חובותיו שיובילו למסקנה כי חובותיו נוצרו בתום לב. החייב לא מסר את פרטיהם של בת הזוג לשעבר ואימה, אף לא את שמותיהם המלאים כפי שאלו הציגו עצמן בפניו. אף לאחר שהתברר לו שנפל קורבן לתרגיל עוקץ", כך לטענתו, לא פעל כפי שאדם סביר היה פועל בניסיון להשיב את הכספים שניטלו ממנו במרמה תוך הפגנת אדישות לקניינם של נושיו. בנוסף, החייב לא הוכיח את גורל הכספים בסכומים ניכרים שנטל כמעט במקביל מ- 4 בנקים שונים. התברר שכלפי החוב לנושה אחד ( בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ) הציג מצג מטעה בדבר מטרת כספי ההלוואה.
הרשם הדגיש, כי הנטל להוכיח את תום הלב ביצירת החובות מוטל על החייב מהמסד עד הטפחות ועליו למסור תמונת נתונים ומסמכים כך שיוכיח שעשה ככל הניתן – ולא צלחה דרכו. " בנסיבות בהן מקור ההסתבכות נובע מהלוואות בשוק האפור, בלא חשיבות של ממש האם מדובר בחייב עצמו שנטל את ההלוואות או אחר, נקבע על ידי בתי המשפט של פשיטת רגל כי אין מדובר בחייב שיכול להיחשב כמי שנקלע לחובות בתום לב".
לאור האמור, קבע הרשם, כי לא ניתן לקבל את בקשת החייב וליתן לו צו הפטר מחובותיו, שאם כך תוכשר פעולת העדפה פסולה של תשלום חובות לנושים המעניקים הלוואות מחוץ להוראות החוק על פני אלו המעניקים אשראי והלוואות על פי חוק ונוקטים הליכי גביה על פי הדין.
הרשם קיבל את ההתנגדויות של הנושים ודחה את הבקשה להפטר. כמו כן הדגיש כי הוא מיידע את החייב בדבר אפשרות פניה להליך חדלות פירעון על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018.