אור מינץ מקרית מוצקין כותב לאחיו רז ז"ל

גולשים כותבים | אור מינץ, קרית מוצקין:

אחי, רז מינץ ז"ל לוחם דוכיפת, נהרג ביום שישי -2.11.2001, בין עפרה לבית אל, על ידי מחבלים שעמדו לבצע פיגוע במתפללים היוצאים מבית הכנסת. רז, במותו בהגנה על הארץ, ציווה לי את החיים.

יום הזיכרון. מנסה להיזכר מה אני זוכר ממך. הזיכרון שלי ממך משתנה כל הזמן. מורכב מהמון תמונות. קולאז' זיכרון.

זוכר אותך חייל. כי כך נהרגת. לוחם. מפקד. עם נשק ומדים. נעליים אדומות. ילד זאטוט הייתי אז, בכיתה י'. לא הבנתי הרבה. אבל ידעתי שאני מעריך ומעריץ אותך על התרומה.

זוכר אותך איתי כילד. משחקים ביחד. רבים ביחד. ילדים ביחד. לו רק הייתי יודע כמה ארצה לנצור את אותם רגעי תום בליבי לנצח.

זוכר אותך עם החברים שלך. זוכר אותם תמיד אצלנו בבית. סובבים סביבך כמו היית כוח מאגד ומחבר. היום הם החברים של שנינו. האחים הגדולים שלי.

זוכר אותך עם טלי, החברה שלך. אוהב. מאוהב. נותן. מקבל. טלי היום כבר נשואה עם ילד מקסים ועוד ילדה בדרך. לנצח תשאר בשבילנו החברה שלך, וחלק מאיתנו.

זוכר אותך אח צעיר לשני האחים הגדולים שלנו. ולמרות זאת, תמיד נראית לי כשווה בין שווים. בזכות השכל שלך. הבגרות. האינטיליגנציה הרגשית.

זוכר אותך ילד להורים. תמיד דואג שלא ידאגו לך. ילד מוצלח שכזה. יודע מה לעשות. מתי. איך. גורם לכולם נחת.

יום הזיכרון. מנסה להיזכר מה אני זוכר ממך. הזיכרון שלי ממך משתנה כל הזמן. מורכב מהמון תמונות. קולאז' זיכרון.

"מנסה להיזכר מה אני זוכר ממך". רז מינץ ז"ל (משמאל)