הבריאות אינה נמדדת רק במה שאנו אוכלים ובהיקף הפעילות הגופנית שאנו מבצעים, אלא גם בתחושה הפנימית שלנו. לני פכט-ברגר, דיאטנית מחוזית במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות, ממליצה על שמירה על מערכת יחסית בריאה עם האוכל ועם גופנו
ההסתכלות על בריאות כמכלול קשורה מאוד גם לעולם התזונה מתוך הבנה שלאכול בריא משמעו בחירה נכונה ושמירה על מערכת יחסית בריאה עם האוכל ועם גופנו. מחקרים רבים נעשו על מנת לקבוע מהי צורת התזונה המיטבית לאדם, וכיום מקובל להמליץ על תזונה ים תיכונית לשם שמירה על בריאות. תזונה זו מתמקדת בצריכת ירקות ופירות, דגנים מלאים, מזונות עשירים באומגה 3 כמו סלמון, צריכת שומנים בלתי רוויים כמו שמן זית, אבוקדו וטחינה והפחתה בצריכת בשר אדום, בשר מעובד כמו בשר טחון, מזון עשיר בשומן רווי, מזון אולטרה מעובד וסוכרים פשוטים.
אך לאחר כל אלו, האם מי שמקפיד על תפריט בריא ייחשב כאדם בריא? לא בטוח.
רווחה אישית
לצד שמירה על תזונה, חשובה דאגה לרווחה אישית, הקפדה על שעות שינה ופעילות גופנית. מבחינת פעילות גופנית, ההמלצה כיום היא לבצע כ-150 דקות בשבוע בעצימות מתונה או 75 דקות של פעילות בעצימות מוגברת. אני ממליצה לבחור בפעילות שיש בה גם פעילות אירובית, כמו הליכה, ריצה או ריקוד, וגם פעילויות בונות שריר, כמו עבודה עם משקולות, חוג בחדר כושר או פעילות בגני כושר שיש כיום כמעט בכל אזור.
תוכנית יציבה וארוכת טווח
חשוב להדגיש כי גם בתזונה וגם בפעילות גופנית, חשוב לבנות תוכנית יציבה וארוכת טווח המותאמת אישית. יש הסבורים כי רזון הוא סמן לבריאות וכי אדם המתמודד עם עודף משקל אינו בריא, אך סברה זו רחוקה מן המציאות. בקרת משקל חשובה, אלא שחשובה גם בנייה של מסת שריר, איזון בשעות האכילה, הקפדה על פעילות גופנית ועל שנת לילה טובה ובעיקר לחשוב כמה אנו נהנים מהמשטר שאימצנו לעצמנו ויכולים להתמיד בו.
אנו יודעים כי עודף משקל מקושר עם סיכונים מוגברים לפתח סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, בעיות שרירים ושלד וסוגי סרטן רבים, העלולים להשפיע על תוחלת חיינו, זאת לצד העובדה שירידה בלפחות 7 אחוז ממשקל הגוף הראשוני אצל מי שנמצא בעודף משקל קשור לשיפורים בבקרה גליקמית, לחץ דם ופרופיל השומנים בדם. בנוסף, רצוי לבחור גישה לאורח חיים שבה נוכל להתמיד ולהימנע מ"היו-יו" של ירידה ועלייה במשקל וחוזר חלילה.
ירידה מכוונת ועלייה לא מכוונת במשקל
במחקרה של Madigan וחוב' משנת 2018 נכתב כי בעוד שהתערבויות יכולות לגרום לירידה משמעותית מבחינה קלינית במשקל, עלייה במשקל לאחר דיאטה בהחלט נפוצה, בגלל שילוב של היענות נמוכה לטווח ארוך בגלל קושי להתמיד במשטר האכילה שבחרנו לעצמנו ומנגנונים פיזיולוגיים של גופנו המפצים על הירידה במשקל בהכוונה לחזרה למשקל ההתחלתי.
בנוסף לכל זאת, נמצא כי תקופות של ירידה מכוונת במשקל ואחריה עלייה לא מכוונת במשקל, המתוארת בדרך כלל כ"weight cycling", משפיעות ישירות על הבריאות. שינויים אלו במשקל נקשרו עם סיכון גבוה יותר לתמותה ולסיכון מוגבר לפתח מחלות כרוניות כגון שבץ, מחלות לב וסוכרת וכמובן עלייה בסיכון. הסברה היא שההשפעות המזיקות נגרמות על ידי ירידה במסה השריר במהלך ירידה במשקל שאינה חוזרת כאשר המשקל מוחזר, והשפעות שליליות על חילוף החומרים. בנוסף להשלכות המטבוליות השליליות של הגישה הממוקדת רק במשקל, ולהתערבויות והתעסקות עם דיאטות קשוחות – יש השלכות שליליות מרובות על חלק מאנשים, במיוחד אלה החיים בגוף גדול יותר, כולל חוסר רצון לפנות לטיפול רפואי, דימוי גוף ירוד, עלייה במשקל לאחר מכן, והגברת הפרעות אכילה.
לסיכום, חשוב לאכל בריא וחשוב לנסות ולשמור על אורח חיים פעיל ובריא כמה שניתן ויש להיזהר ממרדף אחר רזון בלבד. כפי נכתב כאן, המרדף אחר הרזון בלבד עלול לפגוע בבריאותנו הפיזית והנפשית, ועל כן יש לאמץ אורח חיים בריא שברובו מבוסס על תזונה ים תיכונית, שילוב של פעילויות גופניות, כזו שנתחבר אליה ונאהב, ולנסות למצוא פעילויות שונות ומגוונות שמסבות לנו שמחה ורווחה נפשית.
הכותבת: לני פכט-ברגר, דיאטנית מחוזית, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון