בגלובס דווח כי הכנסות כרמלטון שבבעלות שיכון ובינוי ואלייד עמדו על 37.4 מיליון שקל – גידול של כ-53% לעומת 2012, אך נמוך מהתחזיות בתחילת הפרויקט
מדוחותיה של קבוצת שיכון ובינוי, הנמצאת בשליטת שרי אריסון, עולה כי החברה הבת כרמלטון – שהקימה, מנהלת ומתפעלת את פרויקט התשתיות מנהרות הכרמל בחיפה – עדיין רחוקה מרווחיות. באתר גלובס דווח כי כרמלטון, שמוחזקת במשותף על ידי שיכון ובינוי ואלייד החזקות (שבניהול רו"ח יצחק סוארי), רשמה ב-2013 הכנסות בהיקף של כ-37.4 מיליון שקל, גידול של כ-53% ביחס להכנסות ב-2012, ושל כמעט פי 3 לעומת הכנסותיה ב-2011, שהייתה השנה הראשונה להפעלת הפרויקט.
מנהרות הכרמל (צילום ארכיון: יפה נוף)
עם זאת, היקף ההוצאות של כרמלטון ממשיך להיות גבוה, והוא עמד אשתקד על 84.3 מיליון שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של כ-46.9 מיליון שקל. זאת, בהמשך להפסדים של כ-58.5 מיליון שקל ושל כ-71.6 מיליון שקל ב-2012 וב-2011, בהתאמה. בעבר, עם תחילת הפעלת הפרויקט, דווחו הערכות כי צפי ההכנסות השנתיות של מנהרות הכרמל יעמוד בעתיד על כ-160 מיליון שקל. גם אם הערכות אלה גבוהות מהציפיות כיום, הרי שדי ברור שלפי שעה המטרה עדיין רחוקה, ויש הטוענים שמדובר בכישלון כלכלי, בוודאי לנוכח הצלחת פרויקט "כביש חוצה ישראל".
בסביבת החברה הסבירו לגלובס כי בהתאם לטבעם של פרויקטי BOT, יעברו שנים עד שהפרויקט יהפוך לרווחי, וזה יקרה בתוך 10 שנים לפעילותו. כעת, שלוש שנים לאחר שהפרויקט החל לפעול, עדיין מוקדם לצפות לכך. עוד אומרים גורמים המעורים בנושא, כי מאז חיבור עוקף הקריות למנהרות, התנועה בהן גדלה בשיעור ניכר.
קבוצת כרמלטון מחזיקה בזכויות לניהול, הקמה והפעלת פרויקט מנהרות הכרמל. במארס 1999 חתמה החברה על הסכם זיכיון עם המדינה למימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקת הפרויקט, לרבות גביית אגרה מהמשתמשים בכבישי הפרויקט במשך תקופת הזיכיון, שעתידה להסתיים בשנת 2040. במסגרת הסכם הזיכיון התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בגין קבלת הזיכיון בהיקף של כ-218 מיליון שקל. החלק הארי של התשלום עשוי להתחיל לעבור לידי המדינה במהלך 2014, בכפוף לתזרים מספק, ולהימשך לאורך 23 שנים.
