ערי חיפה והקריות שולחות השנה 5 נגנים צעירים ומוכשרים שהצטרפו לשורות התזמורת וישתתפו בקונצרט: שירז נתנזון, כמילה חליחל, גלעד עירוני, מיה גלעד בכינור, אנדרו באשה בוויולה ושירה ברכה דוד הופמן מקריית מוצקין בכינור.
התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה היא תזמורת הנוער הסימפונית המובילה בישראל. הפילהרמונית הצעירה פועלת בניהולו של המרכז למוסיקה ירושלים, משכנות שאננים ומורכבת מ-100 המוסיקאים והמוסיקאיות הצעירים הבולטים ביותר בישראל, בגילים 14-18 אשר נבחרים לשורות התזמורת מכל הארץ. בעשור האחרון העמידה התזמורת למעלה מ-1,000 בוגרים, מוסיקאים ומוסיקאיות מצטיינים, שממלאים תפקידי מפתח בקהילת המוסיקה הקלאסית בישראל ובעולם.במהלך חופשת הקיץ קיימו נגני הפילהרמונית הצעירה קורס מרוכז בן עשרה ימים ובו ינגנו מבוקר עד לילה בהדרכת טובי המוסיקאים מהארץ ומהעולם ובראשם אי- אן שו. בתום הקורס ינגנו חברי הפילהרמונית הצעירה בשני קונצרטים חגיגיים.
מר שו , יליד שנחאי, נבחר לנצח בגמר התחרות הבינלאומית ה-16 לפסנתר על שם ארתור רובינשטיין 2021, שימש כמנצח הבית בתזמורת הנוער הסימפונית של שנחאי, קורטיטור בכיתות האומן הבינלאומיות לאופרה בקיארי איטליה ובבית ספר למוזיקה אלדר באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. כיום הוא חבר סגל בבית ספר למוזיקה בוכמן-מהטה, אוניברסיטת תל אביב, משמש כמרצה לניצוח תזמורת , מאמן המחלקה
הקולית ופסנתרן-מנצח של הפקות האופרה בבית הספר. אי אן שימש כמנצח אורח של תזמורות ישראליות מובילות כמו הפילהרמוניה הישראלית, הסימפונית הישראליץ ראשון לציון, הסמפונית חיפה ועוד.
בתוכנית הקונצרטים סוויטה מתוך הבלט אגם הברבורים, מאת צ'ייקובסקי. בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 פנה ולדימיר פטרוביץ' בגיצ'ב, מנהלו של תיאטרון בולשוי במוסקווה, אל צ'ייקובסקי בהצעה לכתוב מוזיקה לבלט. הרעיון קסם למלחין. בגיצ'ב עצמו, בשיתוף עם אביה של הפרימה בלרינה של הבולשוי, כתב את הליברית, המבוססת על אגדות גרמניות העוסקות בנושא האבירות. התוצאה היתה "אגם הברבורים".
אין מידע רב על תהליך ההלחנה וההוצאה לאור של היצירה, כתב היד היה מוכן באפריל 1878 אולם ההפקה הראשונה התקיימה כבר במארס 1877 בתיאטרון בולשוי במוסקווה, לפני שהפרטיטורה הושלמה.
עוד בתוכנית שחרזאדה, סוויטה סימפונית מאת רימסקי קורסקוב, שהינה דוגמה מרהיבה לכתיבתו התזמורתית הססגונית ועתירת הדמיון של רימסקי-קורסקוב. מקור ההשראה ליצירה זו הם סיפורי "אלף לילה ולילה", סיפור המסגרת ליצירה עוסק בסולטן שַׁחְרִיאָר, שאיבד את אמונו בנשים והיה משוכנע כי הנשים כולן בוגדניות. הוא החליט להוציא להורג כל אחת מפילגשיו, שחרזדה החליטה להינצל מגורל זה ובאמצעות סיפורים מרתקים, שנקטעו בכל לילה במקום מעניין ומותח במיוחד, עוררה את סקרנותו של הסולטן, שדחה את הוצאתה להורג מדי לילה. כך בילתה במחיצתו אלף לילות ואחד, שיכנעה אותו בנאמנותה, עד אשר חזר בו מהחלטתו האכזרית ונשאהּ לאישה. במקור, חשב רימסקי-קורסקוב לכתוב סימפוניה סיפורית-תוכניתית שכל אחד מפרקיה מספר סיפור מסוים אך לימים חזר בו מרעיון זה, ואכן אין ביצירה תיאור מוזיקלי של עלילה מוגדרת, אלא ביטוי מוזיקלי לאווירה המיוחדת במינה של המסתורין המזרחי ושל מאבק הכוחות שבין שחרזדה והסולטן.
עוד בקונצרט, יצירתו של מארק לברי, "עמק", מחלוצי המוסיקה הקלאסית בארץ ישראל, נולד ולמד בריגה שבלטביה ולימים הפך למנצחה של בית האופרה בריגה, אחד מבתי האופרה החשובים ביותר באירופה.
לאחר עזיבתו לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בשנת 1937 פיתח לברי את שירו "שיר העמק" לכדי פואמה סימפונית הקרויה בפשטות “עמק”. היצירה נוגנה בבכורתה ע”י התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית והייתה היצירה הראשונה מאת מלחין ישראלי ששובצה בתוכנית קונצרט סימפוני.
היא כונתה “ההורָה הסימפונית הראשונה”, בהתייחסות לריקוד הישראלי האופייני שרוחו שולטת ביצירה זו. מאוחר יותר נכללה “עמק” בסיור הבינלאומי הראשון שערכה התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של לאונרד ברנשטיין והתקבלה בתשואות רמות. יצירתו של לברי עמק תנוגן במסגרת שיתוף הפעולה ובסימן קידום היחסים התרבותיים לטביים- ישראלים ובתמיכת קרן Uniting History (לטביה) ששמה לעצמה למטרה לקדם את יצירתה של קהילה מגוונת ועשירה המתאפיינת בערכים של כבוד הדדי וסובלנות באמצעות קידום ההבנה והידע ההיסטורי, תמיכה בחינוך ומתן סיוע לנזקקים.
גדי עבאדי מנהל המרכז למוסיקה ירושלים מתייחס לשיתוף פעולה עם אי-אן שו :"לאחר שנה לא פשוטה שעברה על התזמורת ועל עולם התרבות אנו מתרגשים לחזור לבמה ולארח את איאן שו.
אי-אן שו שהחל את דרכו בשנחאי נחשב לאחד המנצחים המוערכים ביותר בישראל ואף נבחר לנצח בגמר התחרות הבינלאומית ה-16 לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין שהתקיימה השנה. למר שו ניסיון רב בעבודה עם בני נוער וכמנצח הוא מעורר השראה והערצה בקרב חברי התזמורת הצעירים שמחכים ומצפים בהרגשות למפגש איתו".
"הקונצרטים של הפילהרמונית הצעירה הם ההצגה הכי טובה בעיר, המקצועיות, ההתלהבות וחדוות הנעורים של המוסיקאיות המוסיקאים הצעירים, ממלאות את הלב והנשמה בשמחה והתרגשות.
עבור המוסיקאים הצעירים, ההופעה באולמות הגדולים והנחשבים בישראל, ביחד עם 120 חבריהם לתזמורת הפילהרמונית הצעירה, מהווה רגעי שיא שהם יזכרו לכל חייהם, החוויות מהקורסים והקונצרטים נותנות להם השראה ומוטיבציה להמשיך לנגן וליצור ובו בזמן הם מהווים השראה לכל נגן ונגנית צעירה בישראל", אומר יורם קליגמן מנהל התוכניות לקידום מוסיקאיות ומוסיקאים צעירים במרכז למוסיקה ירושלים.
