מאת: עו"ד לידור פוגל אורן
בימי "משבר הקורונה" המורכבים רבים מאיתנו נאלצים לעבוד מהבית, שכירים ועצמאים. עובדים רבים שהורגלו לקום בבוקר ולנסוע למקום עבודתם מוצאים עצמם בימים אילו מכינים מרכולתם בבית, ועובדים רבים מבצעים עבודתם באמצעות המחשב הביתי.
עובדים מהבית כאמור עלולים להיפצע במסגרת עבודתם אך עצם העובדה שהתאונה התרחשה בביתם אינה פוגעת במעמדם כנפגעי עבודה שכן מעמדם שווה למעמד העובדים במקום עבודה מוסדר כגון מפעל.
בין אם מדובר בשגרה רגילה ובין אם מדובר על ימי "משבר הקורונה", נפגע בבית יוכר כנפגע תאונת עבודה לכל דבר ועניין, כאשר התאונה ארעה במסגרת ביצוע עבודתו ובתנאי שהעובד שילם דמי ביטוח לאומי כחוק.
כך למשל, שפים עלולים לפצוע ידיהם במהלך עבודה מהבית ועובדי הייטק עלולים להחליק על רצפת הבית בדרכם למחשב לביצוע עבודתם. מקרים כדוגמת אילו ועוד הינם תאונת עבודה עפ"י דין בדיוק המצב בו תאונות כאמור היו מתרחשות במפעל או במשרד.
יתרה מכך, אף "מחלות מקצוע" שמתפתחות עם הזמן, כגון דלקות כרוניות באזור הידיים לעובד מחשבים מהוות תאונת עבודה עפ"י דין גם כאשר איש המחשבים הסובל מכך עבד מהבית.
עובד מהבית, בדיוק כמו זה העובד במפעל או במשרד, זכאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולתבוע כי יכירו בו כנפגע עבודה ובהתאם לכך ישולמו לו דמי פגיעה (דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה עד לתקרה של 91 יום).
לאחר שהוכר כנפגע עבודה ושולמו לו דמי הפגיעה הנ"ל זכאי העובד מבית להגיש תביעה נוספת לתשלום מענק/קצבת נכות מעבודה וזאת בתנאי שאכן נותרה לו נכות (נכות יכולה להיות למשל שבר שלא התאחה באופן מלא ו/או פוסטראומה וכו') .
כאשר עובד טוען כי תאונתו הינה תאונת עבודה שהתרחשה בבית חובת ההוכחה עליו מוגברת ועליו להוכיח ביתר כי קיים קשר ישיר בין קרות התאונה והנזק לבין ביצוע העבודה עצמה. כך למשל עובד מחשב שקם מהמחשב להכין לעצמו קפה, מחליק על ריצפת ביתו ושובר את הרגל, יהא זכאי להכרה כמי שנפגע במסגרת עבודתו על כל המשתמע מכך. אם זאת, במידה ואותו עובד ביצע הפסקה כדי לנקות את ביתו או להתקלח ונפגע, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה והעובד לא יהיה זכאי לפיצויים.
כדי לנסות ולהימנע ממצב בו נדחית תביעה של עובד מבית ע"י המוסד לביטוח לאומי יש לפנות לטיפול רפואי סמוך ככל הניתן להתרחשות התאונה, להדגיש בפני הרופא המטפל כי התאונה התרחשה במסגרת ביצוע עבודה מבית ולבקש כי הדבר יצוין בסיכום הביקור. לאחר מכן יש להחתים את המעסיק על טופס ב.ל. 250 בו מפורט כי התאונה הינה תאונת עבודה מהבית (או טופס ב.ל. 283 לעצמאים) ולחזור עמו אל הרופא המטפל על מנת שיפתח תיק "תאונה בעבודה" ויוציא מסמך רפואי "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה" אותו יש להגיש למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את דמי הפגיעה.
בימים כתיקונם התובע לתגמולי נכות מהמוסד לביטוח לאומי מוזמן לוועדה רפואית בסניף הקרוב לביתו וזו קובעת את שיעור נכותו שעפ"י יחושבו התגמולים להם העובד זכאי.
בימיי ,משבר הקורונה" אומנם וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי אינן מתכנסות אך הן דנות בתביעות המוגשות ופוסקות ללא נוכחות אלא רק על סמך חומר רפואי ומכתב מלווה שצורפו לתביעה, זאת לאחר קבלת אישור העובד שהגיש תביעתו כי עניינו יוכרע ללא נוכחותו.
כאשר מדובר בתאונת עבודה שארעה בבית, בימים כתיקונם הנטייה בקרב המוסד לביטוח לאומי היא לרוב לדחות תביעות מסוג זה ולהקשות ע"י חקירות חוקרים, שאלונים מרובים ודרישת ראיות מוגברת.
אולם, כפי שצוין בנ"ל הימים הינם ימים מורכבים ועושה הרושם שהמוסד לביטוח לאומי, אשר בימים כתיקונם מקשה על העובדים מבית, מקל בימים אילו בדרישותיו להוכחה כי התאונה בבית אכן התרחשה במסגרת ביצוע עבודה ואינו מחמיר בדרישותיו הן בשלב הכרה בתאונה כתאונת עבודה והן בשלב קביעת דרגת הנכות.
הכותבת היא עו"ד לידור פוגל-אורן – בעלת משרד עורכי דין שהוקם בשנת 2010, צמח במהרה, הגיע להישגים נכבדים עבור לקוחותיו, וכיום הינו אחד המשרדים המובילים בתחום הנזיקין, ביטוח לאומי ונזקי גוף.
האמור באתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.