במשך שנים רבות, מאז הקמתה של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, ניתנה במה לנציג הסטודנטים, יו"ר אגודת הסטודנטים המכהן, בטקסי הזיכרון הממלכתיים בקמפוס ובטקסי יום השואה. אולם, השנה בחרה האוניברסיטה להתעלם מנציג הסטודנטים ולהזמין לשאת דברים סטודנטים אחרים
השנה, לראשונה, נבחרו סטודנטים אחרים לשאת דברים בטקסי הזיכרון, ולא יו"ר אגודת הסטודנטים, אלעד עסיס. הסטודנטים שנבחרו, למרות היותם ראויים, לא נבחרו על ידי הסטודנטים או האגודה, אלא על ידי הנהלת האוניברסיטה. הסיבה להתעלמות מנציג הסטודנטים המכהן קשורה לאירוע לציון 100 ימים ל-7 באוקטובר, שבו מתח עסיס ביקורת חריפה על הנהלת האוניברסיטה.
באותו אירוע, עסיס תקף בנאומו את הנהלת האוניברסיטה על כך שהשיבה ללימודים סטודנטים שפרסמו תמיכה לכאורה במעשי חמאס. "כולנו מתביישים להיות חלק מהאוניברסיטה. בגדתם בחטופים," קרא עסיס מעל הבמה. מאז אותו נאום, טוענים באגודה כי הנהלת האוניברסיטה ניתקה קשר עם האגודה ונציגיה, והסטודנטים המדוברים חזרו ללימודים כרגיל.
אלעד עסיס, יו"ר אגודת הסטודנטים, הביע את תדהמתו ואכזבתו מהחלטת האוניברסיטה. "אני המום ומצר על הצעד הקיצוני בו בחרה הנהלת האוניברסיטה לפעול כנגד הגוף היציג של הסטודנטים," אמר עסיס. הוא הוסיף כי כאשר קיבל את סדר מהלך הטקסים וראה שהוא לא שובץ לנאום, חשב שמדובר בטעות. "נאמר לי כי מדובר בהחלטה שהתקבלה מלמעלה," הוא ציין, והדגיש כי ההנהלה לא השיבה לפניותיו.
לדברי עסיס, הנהלת האוניברסיטה מתרצת את הצעד בערכים של חופש הביטוי, אך כאשר הדבר מגיע אליו, חופש הביטוי "כבר לא חזות הכל". "הנהלת האוניברסיטה החליטה לאטום את פי כאשר כל חטאי היה כי העזתי להגיד את מה שרבים חשבו אך חששו לומר," אמר עסיס. הוא תיאר את הפעולה כפעולה פחדנית עם ניחוחות דיקטטוריים, שמטרתה להרתיע אחרים מלבקר את ההנהלה.
תגובת האוניברסיטה
מאוניברסיטת חיפה נמסר כי השנה, יותר מתמיד, נדרשים להוקיר את אלה שנשאו בנטל המלחמה. לכן, הסטודנט שנבחר לשאת דברים בטקס הזיכרון לחללי צה"ל הוא לוחם ששירת במילואים בזמן המלחמה, והסטודנט שנבחר לשאת דברים בטקס הזיכרון לשואה ולגבורה הוא פעיל חברתי ומלגאי מצטיין.
גורם באוניברסיטה הסביר כי יו"ר אגודת הסטודנטים ניצל את הבמה באירוע למען החטופים כדי לקרוא לחברי ההנהלה "בוגדים בחטופים," כולל קצינים בצה"ל. "יש מקום להשמעת ביקורת אבל נחצו קווים אדומים," אמר הגורם.
המתיחות בין הנהלת האוניברסיטה לאגודת הסטודנטים נמשכת, כאשר הנהלת האוניברסיטה מדגישה את החשיבות של טקסי הזיכרון ואגודת הסטודנטים ממשיכה לדרוש את חופש הביטוי. המחלוקת סביב נאומו של עסיס מדגישה את הצורך בדיאלוג פתוח וכנה בין הצדדים.