לכבוד יום האישה (8 במארס): השינוי שחל בחברה הדרוזית, המשמעות המכרעת של סביבה תומכת והיכולת לנפץ תקרת זכוכית. הכירו את רינה עזאם עותמאן, שמשתפת כיצד בגיל צעיר השתלבה בהנהלת מכבי שירותי בריאות ומכוונת הכי גבוה שאפשר
"בעדה הדרוזית, שאני גאה מאוד להיות חלק ממנה, לא היה נהוג בעבר שאישה תצא לעבודה ותפתח קריירה ניהולית שדורשת ממנה להיעדר מהבית ברוב שעות היום. כיום, חל שינוי בתפיסה בקרב בני העדה וניתן לראות מגמה חדשה שמגבה את האישה הדרוזית להגשים את עצמה". לכבוד יום האישה נפגשנו בכפר מע'אר עם רינה עזאם עותמאן (32), נשואה לחוסי (שוטר) ואמא ללי בת 7 וחצי (תלמידת כיתה ב' וקראטיסטית מצטיינת).
פוטנציאל מגיל צעיר ומשפחה תומכת
את הדרך למעלה פילסה עותמאן בכוחות עצמה. לאחר השירות לאומי היא החלה לימודי דיפלומה ועבדה כשיננית בכפר מע'אר ובעיריות שונות. לאחר מכן למדה לתואר ראשון במינהל מערכות בריאות ותואר שני במינהל עסקים, עשתה התמחות בניהול פארמה ומערכת בריאות ועוד מגוון השתלמויות. לדבריה, מאז ומתמיד עולם הבריאות מאוד משך אותה, והיא הבינה שזה התחום שבו תרצה לעסוק ולבנות קריירה. ככל שהזמן חלף, הממונים עליה הבינו את הפוטנציאל הניהולי והיא קודמה לנהל את המזכירות במגזר הדרוזי. "הייתי אחראית על עשרות מזכירות רפואיות ועסקתי במספר תחומים, כגון: נוהלי עבודה, קליטת עובדים חדשים, ליווי והכשרה מקצועית ועוד".
ההקרבה למען הקריירה שלה לא יכלה להתרחש ללא התמיכה שקיבלה בבית. "בעלי גאה בהצלחתי, תומך, מפרגן ומעודד אותי להמשיך ולכוון גבוה. ההורים שלי עושים הכל כדי להקל עליי, בהשגחה על בתי, בעזרה בניהול הבית ועוד, וגם חמי וחמותי תמיד נמצאים שם כשאני זקוקה לעזרה ולמשפחה בכלל", משתפת עותמאן.
הרצון להתקדם יותר גבוה הביא אותה לתחנה הבאה שלה במכבי שירותי בריאות. "מבחינתי האישית, ראיתי במכבי את הארגון האידיאלי לעבוד בו. התמודדתי על תפקיד סגנית מנהלת מרחב גליל מערבי, עברתי את מבחני המיון והראיונות ולשמחתי הרבה התקבלתי ואני כבר שנה בארגון. מיום כניסתי לתפקיד, החלטתי שאני מביאה את עצמי ואת האישיות שלי לתפקיד, שזה כולל נתינה, יחס אישי לכל אדם ללא קשר לתפקיד ובעיקר התנהלות בגובה העיניים".
מקור להשראה
לעותמאן יש לא מעט דמויות, מהן היא שואבת השראה, כשהבולטות שבהן הם ההורים, האח אמיר והמרצה שפגשה בדרך. "ההורים שלי מהווים מקור השראה גדול ומשמעותי בחיים שלי, למרות שהם שונים האחד מהשני, אני לקחתי משניהם את הטוב ביותר. מאבא לקחתי את הדבקות במטרה ואת הרצון להוות דמות משפיעה בחברה, מאימא לקחתי את הנתינה, את האהבה והסבלנות. בנוסף להורים, אחי אמיר, שנולד עם בעיה רפואית נדירה ודורש טיפול והשגחה 24/7, הוא בהחלט חי בתוכי ואני חלק ממנו והוא חלק ממני. למרות הקשיים התפקודיים שמלווים את חייו מיום לידתו, הוא עדיין אופטימי, מחייך, דאג להתנדב לצבא לשירות מלא למרות המגבלה, והחיים לצידו לימדו אותי שאין דבר העומד בפני הרצון.
"דמות נוספת שמשפיעה עלי ומלווה אותי מקצועית עד היום היא ד"ר גילה יעקב, ראש החוג למינהל מערכות בריאות באקדמיה, ממנה למדתי את משמעות הניהול במערכת הבריאות בישראל, ואני ממשיכה ללמוד ממנה עד היום. כשהיא פנתה אליי בבקשה להגיע להרצות בפני סטודנטים באותו המקום שבו הייתי סטודנטית לתואר ראשון, נעניתי בחיוב והודיתי לה על הזימון. לעמוד באודיטוריום מלא בסטודנטים שבאו להקשיב לי וללמוד ממני, זה היה רגע מרגש ומחמיא מאוד עבורי ואף היווה סוג של סגירת מעגל".
משפט לכבוד יום האישה: "אני חושבת שאישה חייבת לקבל תמיכה מהבית כדי להצליח ולבנות לעצמה קריירה מוצלחת. עצם הבחירה שלי להיות אשת קריירה לא אומרת דבר וחצי דבר על ויתור על חיי הזוגיות, על גידול הבת שלי ועל הרחבת המשפחה. אפשר בהחלט לשלב בין קריירה ומשפחה. אני מאחלת לכל הנשים, ובמיוחד לנשים הצעירות מהעדה הדרוזית, להאמין בעצמן, לא לוותר על החלום ועל השאיפה להישגים ולקריירה ולהגשמה עצמית. אומרים שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, אני אומרת שמאחורי אישה מצליחה עומדת משפחה תומכת".