פרופסור שבח וייס, יושב ראש הכנסת ה-13, הלך היום (שבת) לעולמו והוא בן 87. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 14:30 בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
בכאן חדשות דווח כי וייס, יליד פולין, מצא מסתור עם משפחתו בתקופת השואה בבתיהן של שכנות המשפחה, שהוכרו כעבור שנים כחסידות אומות העולם. הוא עלה ארצה בעליית הנוער עם משפחתו בשנת 1947 והם השתקעו בחיפה לאחר שירותו הצבאי השלים תואר ראשון ושני במדע המדינה, ובהמשך כתב דוקטורט על השלטון המקומי בישראל.
בשנת 1969 קיבל וייס דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בפילוסופיה בתחום מדעי המדינה, ובאותה שנה נבחר לחבר מועצת עיריית חיפה. בשנת 1975 הקים את המחלקה לתקשורת ולימודי חוץ באוניברסיטת חיפה, אז הפך לפרופסור מן המניין.
ב-1981 נבחר לשמש חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, וכיהן כח"כ מטעמה משך 18 שנים, במהלכן היה בין השאר חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, וועדת חוץ וביטחון. בכנסת ה-13, כיהן וייס כיושב-ראש, ובמהלך כהונתו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, שוייס נחשב לתומכו. על שנות כהונתו כיושב ראש הכנסת כתב את הספר "השלום והבלהות".
בריאיון לתוכנית "כאן הלילה" בכאן רשת ב, סיפר וייס כיצד חזה ביגאל עמיר רגעים ספורים לפני הגעתו של רבין לעצרת למען השלום בכיכר ב-1995. "הגעתי לעצרת זמן מסויים לפני יצחק רבין", שחזר. "ראיתי איש צעיר מסתובב שם ליד המכוניות. כמובן שאחר כך, כשהסתכלתי על התמונות, הבנתי שזה יגאל עמיר. אני הייתי משוכנע שזה או נהג של אחת המכוניות של השרים, או איש שב"כ שמסתובב, כי צריך שם להסתובב".
על הרצח עצמו אמר וייס כי "זה סוג של אירועי שלא שוכחים, זה דבר שמשנה לך באופן אישי את כל החיים, המחשבות. מצמצם את התקוות לטוב. עושה רע בנשמה. זה גם עצב נורא. אני אהבתי את רבין אהבה גדולה, מעבר להזדהות הפוליטית, ומעבר לעובדה שהייתה לי זכות באמת בלתי רגילה להגיע למקום שהגעתי אז ולהיות שותף קטן בתוך המאמץ האדיר והאמיתי הזה להשגת שלום".
במהלך כהונתו, שתמה עם פיזורה של הכנסת בשנת 1996, קיבל את פרס אמיתי לאיכות השלטון וקיבל את אות יקיר התנועה לארץ ישראל היפה. במהלך הכנסת ה-14 שימש כסגן יושב ראש הכנסת, וברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-15 שובץ וייס במקום לא ריאלי ואחרי הבחירות שהתקיימו בשנת 1999 לא שב למשכן.
משלא הצליח להבחר לכנסת ה-15, מונה וייס לשגריר בפולין. עם תום כהונתו כשגריר, מונה ליו"ר מועצת יד-ושם, ובשנת 2003, זכה באות הכבוד הגבוה ביותר בפולין מטעם נשיא המדינה. הוא המשיך לכהן כיו"ר יד-ושם עד 2006, כשנה לאחר פטירתה של רעייתו, ד"ר אסתר וייס. וייס הותיר אחריו שני ילדים.