צילום: שי וקנין
הקשר יוסי דורה חושב שהפועל חיפה הוכיחה העונה כי היא אחת מארבע הגדולות של הכדרגל הישראלי, אך דווקא החזרת שלוש הנקודות למכבי פ"ת תפסה אותו ממש לא מוכן: "לא האמנתי שזה יקרה. אני עדיין מחפש את יגאל שילון ולא מוצא אותו"
מאת: נדב מיזן, זמן קריות
אביב משוגע עובר על הפועל חיפה. בדומה למזג האוויר ההפכפך, חווה הקבוצה מצבי רוח משתנים. רגע אחד של קרן שמש חמימה, המבשרת על הישארות בליגה, כשמיד לאחריו מבול של גשם שחור מטביע אותה חזרה אל עומקי התחתית הסוערת.
השבוע האחרון וההחלטה הביזיונית של בית הדין בעניין החזרת הנקודות למכבי פ"ת, הוסיפו צלילה כואבת במסלולה של רכבת ההרים האדומה. 20 דקות לסיום אותו משחק זכור לשמצה במושבה, נראתה הפועל חיפה בדרכה הבטוחה להישארות.
חצי שעה מאוחר יותר מתהפכות היוצרות בתחתית הליגה. מה שנראה היה כמשחק ההישארות הופך לסיוט מתמשך, שמסתיים באותה בעיטה ברברית. בשבוע הזה אין חדש, ניצחון ביתי על ראשל"צ, הוביל לפתיחת פער של שמונה נקודות זמני ומזניק את חגיגות המימונה כמעין הילולת הישארות בליגה עבור האדומים.
חולפות להן פחות מ-24 שעות והנה הם שוב מסובכים בתחתית. אין רגע דל בקריית חיים, המאבק נמשך, מלחמת ההישרדות בעיצומה. רצף האירועים המהיר והשינויים התכופים במצבה של הקבוצה, מבלבלים את שחקני הפועל. הם כבר ממש לא יודעים איך להתייחס לעונה הזו. גם הם מנסים להבין איך לעזאזל עובדים העניינים בליגת לוזון.
את יוסי דורה, הבשורה על החזרת הנקודות לפ"ת תפסה השבוע במצב רוח משועשע, זה פשוט קרע אותו מצחוק: "כששמעתי על ההחלטה הזו פשוט צחקתי. זו ממש בדיחה עצובה, פשוט סיפור הזוי. אני לא נוקב בשמות ולא אומר למה ואיך, אלא פשוט אומר שזו בדיחה עצובה. לרגע לא האמנתי שהנקודות יחזרו, פשוט לא האמנתי. לעוד 4-5 קבוצות הפחיתו השנה נקודות ולאף אחת לא החזירו ופה פתאום נתנו להם פרס. אני מבחינתי עדיין מחפש את יגאל שילון ולא מוצא אותו".
חלק מהספורט
אם נקפוץ אחורנית לתחילת אותה סאגה אלימה במושבה, הרי שדורה עצמו התוודה יותר מאחת כי נטל חלק יותר מפעיל בתחילת האירוע. הוא, יחד עם יובל אבידור, בכמה חילופי מילים מיותרות עם שחקני מכבי פ"ת ממש בירידה מן המגרש, הציתו את האש שהובילה לפציעתו של חטיב ולכוויה הצורבת שנוספה רק בשבוע האחרון.
למרות זאת, מבחינת דורה אם היה אפשר לסובב את הגלגל לאחור, לא היה מתנהג אחרת: "טראש טוק כזה כמו שאני ויובל ניהלנו, היה הרבה לפני מכבי פתח תקווה ויהיה תמיד בכדורגל. אגב ממש בשבת האחרונה מול ראשון היו בין השחקנים בדיוק את אותם הדיבורים ואפילו יותר. זה קיים ואין קשר בין זה לבין איך שהסתיים האירוע במושבה. הדיבורים הללו הם חלק מהספורט".
– בכל זאת אתה לא חושב שאפשר היה לעשות דברים אחרת ולמנוע את מה שקרה?
"קשה לקבוע את זה עכשיו בדיעבד. דברים קרו שם מהר. עלי חטיב ראה את גל אראל חוטף אגרוף והגיב כמו שהגיב. אם להיות כנה איתך אני לא יודע איך אני הייתי נוהג בסיטואציה כזו, אם הייתי רואה ממש מקרוב שמכים חבר שלי לקבוצה.
"זו פעולה של אינסטינקט וזה מאוד אינדיבידואלי. אושרי רואש למשל נכנס למצב של קיפאון ופשוט קפא על מקומו, הרבה שהיו קרובים למקום וראו את הבעיטה הזו פשוט נדהמו ואמרו שזה היה פשוט מראה קשה".
ירידה? לא אופציה
ככל שחולפת השיחה עם דורה, הצחקוקים הראשוניים שלו בנוגע להחזרת הנקודות מתחלפים לאיטם בזעם מרוסן, אותו הוא משחרר בחתיכות קטנות. העונה הזו והתנהלות בשבועות האחרונים הן בבחינת סיוט מתמשך עבורו. צמד המילים "עונה הזויה" הוא מוטיב שחוזר על עצמו במהלך הראיון.
בתוך כל הדיבורים על בתי דין, הרחקות והורדות, הוא עדיין משחזר בראשו את האירועים על כר הדשא עצמו עוד בטרם התחילה המהומה. מבחינתו עדיין לא נתפס האקדח המעשן שירה בסטפן דנקוביץ': "באופן אישי ממש כואב לי, הרבה יותר שבגלל כל פרשת המכות, שכחו את כל הדברים שנעשו על כר הדשא באותו המשחק.
"כל עניין השיפוט, כשהובלנו 0:1 נפסל לנו שער חוקי, לאחר מכן עוד מצב של יובל מול השוער בוטל בטענת נבדל שלא היה, בדנקוביץ' ממש ירו בתוך הרחבה ולא שרקו לפנדל על משהו שאין פנדל יותר ממנו. כל הדברים האלו פשוט נעלמו ונשכחו. בתור שחקן שנמצא על המגרש אתה רואה את זה וממש קשה לך להתעלם מזה. לזה צריך גם להוסיף את הטענות המוצדקות של טל על החילופים שרצה לבצע ופשוט לא נתנו לו".
– עכשיו למעשה אתם שוב מסובכים, אתה רואה מצב שבסוף עוד תרדו?
"נכון להיום, ולמרות מה שקורה, אנחנו עדיין תלויים בעצמנו. כשאנחנו עם הגב לקיר, אנחנו מפיקים מעצמנו יותר ונותנים את הכול ונמשיך ככה עד הסוף. לגבי ירידה, אופציה כזו לא קיימת וממש לא עוברת לי בראש, זה לא יקרה".
– בשבת לא הברקתם במיוחד, כל סערת פ"ת משפיעה עליכם על המגרש?
"זה ממש לא משפיע וההוכחה לכך היא שאנחנו מנצחים. זה נכון שבמחצית הראשונה נראינו פחות טוב, אבל בחצי השני עלינו בבליץ על ראשון ולחצנו אותם, והשגנו את ה-0:2, שהוא מן הסתם מצוין לנו. לגבי החצי הפחות טוב שלנו, אל תשכח ששיחקנו מול קבוצה שכבר עשתה צרות העונה לכמה קבוצות בליגה ועבורה המשחק הזה היה פשוט צ'אנס אחרון להציל את המצב שלה".
בתוך כל מלחמות ההישרדות של הפועל חיפה, והסערות מחוץ ועל הדשא, נושא עימו יוסי דורה מטען משלו בשנים במהלך הקריירה שלו באדום. הוא אולי השחקן היחיד בארץ, שאיכשהו תמיד למאמן על הקווים ולו יהיו יחסים מעבר לשיחות מוטיבציה בחדר ההלבשה ותרגול של סגירת שטחים. תמיד ישנה קירבה משפחתית כזו אחרת.
גרסת דורה ליחסי מאמן שחקן כללה בעבר גם להדליק את הבוילר בבית. בשנים הקודמות היה זה אחיו שלומי ואילו השנה הוא זוכה לשתף פעולה עם בן דודו, טל בנין. איכשהו בסבך המשפחתיות הענפה הזו, נשכחת באופן תמידי העובדה שיוסי הוא שחקן בפני עצמו, עם יכולות לא מבוטלות במרכז המגרש, שבמרבית שלבי העונה הוא למעשה הברומטר של הקבוצה באדום.
בשבועות האחרונים הוא בכושר מצוין ולעובדה שלא מרבים לציין אותו, הוא כבר מזמן התרגל: "בצעירותי כל עניין התקשורת והפרגון יותר הפריע לי, היום אני במקום אחר. היו הרבה מאמנים שרק כשיצא להם לאמן אותי מקרוב, העריכו והבינו מה אני נותן. היום אני זוכה מהקהל של הפועל לחמימות פרגון ואהבה, זה הכי חשוב מבחינתי. כמו גם להפוך את המאמן שלי למרוצה".
– בכל זאת אין לך שאיפות לעבור לקבוצה גדולה. אולי אפילו חס וחלילה ללבוש ירוק?
"כל שחקן תמיד מביט קדימה ויש לו את השאיפות שלו. מבחינתי החלום האמיתי וזה משהו שאני חולם עליו די הרבה, זה להשיג תואר עם הפועל חיפה. אני חושב על כל הכישרונות שיש בקבוצה ועם בנייה טובה יותר בתחילת העונה, היה אפשר לעשות משהו אחר ולהגיע לפליי אוף העליון. אני בטוח בזה. לגבי מכבי חיפה, תתקדם בבקשה לשאלה הבאה".
– איך אתה חווה כל פעם את החיבור המשפחתי על הקווים, זה לא קשה לך?
"כבר התרגלתי ואני לא מייחס לזה הרבה חשיבות, בעבר זה קצת הזיז לי בכל מיני סיטואציות, למשל היו רגעים עם שלומי בליגה הלאומית שהקהל בתקופות לא טובות קילל אותו ואז זה הפריע לי. עם הזמן באמת שלמדתי להתעלם מזה ואני מדפדף הלאה, זה עובר לידי. כשאני על המגרש אני לא רואה אף אחד ממטר, גם לא את אחי. אותו הדבר גם השנה עם טל, אנחנו ממש לא מתייחסים לזה, אני ממש לא ילד קטן ואני פשוט נמצא הרבה מעבר לכל הדברים האלה".
– אחרי מה ששלומי עבר בהפועל השנה הוא מצליח ובגדול.
"מה שעבר על שלומי בהפועל היה לא יפה ולא מכובד וברור שזה צרם לי. גם אני וגם הוא אנשים מאמינים והנה בסופו של דבר מתברר שהכול קורה לטובה. אני ממש לא זה שצריך לתת לשלומי את המחמאות, הוא מאמן טוב וראוי שעושה עונה גדולה ועבורו השמיים הם הגבול".
להזיז כמה לוזונים
כשברקע מתקיימות להן חגיגות האליפות של עירוני ק"ש, יוסי יכול רק להביט בקנאה. כפי שהבנו ממנו בראיון, אם יש משהו שדורה, שנמצא בקבוצה האדומה מגיל אפס, היה רוצה להוסיף לרזומה שלו, הוא סוג של הישג כזה עם קבוצת ילדותו.
מבחינתו זה עדיין חלום בר השגה והוא לא איבד את האמונה שזה יקרה. עוד קודם לכן הוא צריך רק להזיז כמה לוזונים מהזוית של העין. "קשה לי להגיד מתי זה יקרה, אבל אני ממש מאמין ומקווה. היו לנו השנה כמה תצוגות כדורגל ששמעתי שחקנים בליגת העל מגדירים אותנו בין ארבע הקבוצות הטובות בליגה, על סמך היכולת שלנו, אז זה שאנחנו לא שם עכשיו ממש מעצבן אותי.
כל עניין ההגעה לצמרת לא קורה בין רגע והוא קשור עוד להרבה דברים. אני חושב ומאמין שגם זה יבוא, אבל קודם אנחנו פשוט צריכים לסיים את העונה ההזויה הזו ואז נתפנה לחשוב על זה".
