לאחר שנות מאבק: שר התמ"ת שלום שמחון, והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הודיעו היום (חמישי) על החלטה להוציא את מיכל האמוניה ממפרץ חיפה. על פי ההודעה, מנכ"לי המשרדים אמורים להביא להקמת מפעל ייצור אמוניה במקום אחר בארץ – כנראה בנגב – שיחליף את המיכל המאחסן את האמוניה המיובאת כיום דרך נמל חיפה.
כמעט שש שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, מסתמן כי מיכל האמוניה ייצא מהאזור מפרץ חיפה (צילום ארכיון: שי וקנין)
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "פעילות מכל האמוניה לא יכולה לבוא על חשבון בטיחות הציבור. אמשיך לקדם מדיניות של הרחקת מפעלי תעשייה מסוכנים מקרבת אזורי מגורים, כך שתתאפשר פעילות תקינה של המפעלים תוך מינימום סיכון לאוכלוסיה."
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שלום שמחון: "אמוניה היא מרכיב חיוני הדרוש לתהליכים תעשייתיים שונים ולשימושים נוספים במשק הישראלי. משרד התמ"ת יפעל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה למציאת המתווה הראוי שיתאים לצרכים התעשייתיים מצד אחד, ולמרכיבים הסביבתיים והבטיחותיים מצד שני. החשיבות של קיום תעשייה ידידותית לסביבה ברורה לנו. התעשייה מחויבת לציבור ולסביבה."
בפגישה שקיימו לאחרונה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ושר התמ"ת, שלום שמחון, בהשתתפות בכירי משרדיהם, הוחלט על הוצאת מיכל האמוניה מחיפה. השרים החליטו לפעול למציאת פתרון מהיר לסוגיה. השרים הנחו את מנכ"לי משרדיהם למצוא מתווה מהיר ככל שניתן שיאפשר הקמת מפעל תעשייתי בארץ, באתר שיבטיח מזעור הסיכון סביבה. המתווה הנדרש ייקח בחשבון את התשואה למשק, את הדרישות הסביבתיות והבטיחותיות, את משך הזמן הנדרש וכן יבחן אם ישנו הכרח במתן תמריצים מצד המדינה ליזם שיתעניין בהקמת מפעל כזה.
המתווה אומץ בין היתר לאור פוטנציאל הסיכון הקיים מפעילות שגרתית ובעת חירום של מכל חוף, ולאור גילויי מצבורי הגז הטבעי בישראל. הקמת מפעל לייצור אמוניה מגז טבעי בישראל תספק את כל צרכי המשק הישראלי וייתר הצורך ביבוא אמוניה דרך מכלי חוף.
המלצות ועדת שפיר
כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, הורה המשרד להגנת הסביבה על הקמת ועדת שפיר, לבחינת הסיכונים מטיפול ופעילות בחומרים מסוכנים במתקנים נבחרים, במצבי מלחמה, פעילות עויינת או רעידת אדמה. בין היתר, התייחסה הוועדה למכל האמוניה והמליצה לבחון ביצוע מיגון עילי של המכל מחשש לפגיעת טיל ישירה, וכן לאסור על כניסת אוניות נושאות אמוניה לשטח ישראל בעת מלחמה.
בחינת חלופות למערך הטיפול באמוניה
לצד המלצות ועדת שפיר, קיים פוטנציאל לסיכון לאוכלוסייה מפעילות שגרתית של מערך קליטת האמוניה הקיים בישראל, שהנו מכל חוף, שבפעילותו ישנה סכנה קבועה מתקלות אפשריות בשלב פריקת האמוניה מהאוניה .
בראשית שנת 2010 הנחה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, את משרדו לבחון את האפשרות להעתקת מכל האמוניה ממקומו הנוכחי. במשך שנה בחן המשרד חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של האמוניה במפרץ חיפה, תוך גיבוש חלופות והמלצה על החלופה המועדפת. המשרד ביצע סקר מקיף של מכלי אמוניה בעולם. נבחן שוק האמוניה בישראל ובעולם, תוך בניית תחזית צריכה ל-20 השנים הקרובות ונבחנה באופן מעמיק סוגית היתכנות ייצור האמוניה בישראל (כיום, כל האמוניה מיובאת לישראל באוניות ומאוחסנת במכל המרכזי שבמסוף הקישון). במהלך העבודה גובשו מספר חלופות, בוצע שקלול של החלופות באמצעות קריטריונים של סיכון פיזי, סיכון סביבתי וישימות הפתרון, בוצעו הערכות סיכונים לסביבה כתוצאה מתרחישי כשל שונים במצבי קיצון, בוצעה בחינת עלות/תועלת ולבסוף נבחרה החלופה המועדפת. הפרויקט בוצע בשיתוף חברת הייעוץ והתכנון אתוס וכן בשיתוף צוות ליווי הכולל, בין היתר, את נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, גורמי חירום, תעשייה ונציגי עיריית חיפה.
ייחודיותו של מכל האמוניה בישראל
אחת התובנות מסקר המכלים בעולם היא כי המכל בישראל אינו יוצא דופן ממכלים דומים במדינות מפותחת מבחינת גודלו, קרבה לאוכלוסייה, המצאות במסוף ימי והזרמת אמוניה מאונייה. למרות זאת, קיימת שונות בשני פרמטרים : רמת האיום, בה מצויה ישראל ורמת המיגון, לפיה רמת המיגון של המכל בישראל גבוהה יותר ממיגון מכלים דומים בעולם. למרות הדמיון ואף על פי שרמת המיגון של המכל בישראל גבוהה יחסית לעולם, עדיין בשל רמת האיום הביטחוני בה מצויה ישראל, מצאו השרים לנכון לאמץ את חלופת הקמת מכל ייצור אמוניה בישראל ובהמשך, סגירת מכל החוף בחיפה. יש להדגיש, כי אמוניה היא מוצר חיוני לפעילות תקינה של כל משק (בנוסף לשימושי אמוניה בארץ לתעשיית הדשנים, אמוניה היא מוצר חיוני המשמש לקירור של מפעלי תעשייה ומזון רבים) והוכרזה כחלק ממשק לשעת חירום (ממל"ח).
