מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", שפרצה מיד לאחריה, העלו את הצורך הדחוף לבצע תיקונים בחוק הירושה. ואכן, ב-7 בנובמבר אישרה מליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד 2023. פרשנות
מאת עו"ד ליבנת גבסי
תיקון חוק הירושה, שאושר לאחרונה במליאת הכנסת, מביא איתו שתי הקלות הנוגעות לירושה של קורבנות מלחמת "חרבות ברזל":
ההקלה הראשונה (סעיף 6א' – הסתלקות בנסיבות מיוחדות – חרבות ברזל) מאפשרת הסתלקות (ויתור) של יורש לטובת הורה או נכד של המוריש, כאשר עד כה יכול היה יורש להסתלק מהירושה אך ורק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש. חשוב להדגיש, כי מדובר בהוראת שעה, ולפיכך, הסתלקות יורש לטובת ההורים והנכדים מתאפשרת רק במקרים שהמת נרצח במתקפת הטרור של 7 באוקטובר או נהרג במלחמת "חרבות ברזל" כפי שמוגדר בחוק (חייל, שוטר או סוהר), ותוקף התיקון הוא מ-7 באוקטובר ועד שנה מתום תקופת החירום. כמובן, שהחוק מאפשר להאריך את הוראת השעה במידת הצורך.
ההקלה השנייה (סעיף 9א' – שניים שמתו כאחד – חרבות ברזל) מתייחסת למקרים, שבהם מתו בני משפחה, אחד או יותר, במתקפת הטרור או במלחמה. התיקון קובע, כי במקרים בהם מתו מספר בני משפחה בפעולות טרור או במלחמה, יראו אותם כמי שלא ניתן יהיה לקבוע לגביהם מי מהם מת תחילה.
מדוע זה משנה? לסדר פטירת היורשים קיימת חשיבות רבה לצורך הקביעה מיהם היורשים ולצורך קביעת היקף העיזבון שירשו. התיקון בחוק מאפשר סדר ירושה שונה מהרגיל. למשל, רשם הירושה או בית המשפט יוכלו לאשר חלוקה אחרת בין היורשים, אם היורשים הוודאיים שנשארו הסכימו לכך, או לקבוע חלוקה אחרת מטעמים מיוחדים כגון טיב היחסים במשפחה, התנהלותה או התחקות אחר רצון המוריש. תיקון זה עשוי לקצר הליכי ירושה ולמנוע עיוותים בחלוקת העיזבון במקרים הקשים והמורכבים שהמציאות האזכרית כפתה עלינו.
מטרת שני התיקונים הנ"ל היא להקל על הגשת הבקשות לצווי הירושה, מבלי שיהיה צורך לברר מי מבני המשפחה מת קודם. כמו כן, הם יאפשרו למי שאינו רוצה לרשת את המת מסיבות שונות, להסתלק מחלקו לטובת אחד מבני המשפחה האחרים.
ההקלה הראשונה: הסתלקות מעיזבון
עד כמה חשובה ההקלה הראשונה, תמחיש הדוגמה הבאה: משפחה של סבא, סבתא, בן ובת זוג, להם שלושה ילדים. הסבא ושני בני הזוג נרצחו במתקפת הטרור של 7 באוקטובר. נותרנו עם הסבתא ושלושה ילדים/נכדים. הסבתא – שהיא היורשת של הסבא על פי דין או הזוכה במלוא עיזבונו אם עשה צוואה – מבקשת להסתלק מעיזבון הסבא לטובת הנכדים. לפי החוק בטרם התיקון, היא לא יכולה הייתה לעשות, שכן נכדים לא כלולים בסעיף 6 לחוק הירושה. עתה, התיקון מאפשר לה לממש את רצונה והיא יכולה לוותר על הירושה של הסב לטובת שלושת נכדיה.
בהקשר זה אעיר, כי, לדעתי, מוטב היה אם תיקון זה יהיה תיקון קבוע. כאמור, נכון לעכשיו, הוא תוקן כהוראת שעה המוגבלת בזמן ומתייחסת רק ליורשים של מי שמצאו את מותם באירועי 7 באוקטובר או במלחמה שפרצה בעקבותיהם.
מהי הסתלקות מעיזבון?
סעיף 6 לחוק הירושה קובע, כי יורש שאינו מעוניין בעיזבון המנוח, רשאי לוותר עליו, על כולו או על חלק ממנו. עוד קובע החוק, כי יורש שהסתלק מחלקו בעיזבון רואים בו כאילו לא היה יורש מלכתחילה.
חוק הירושה יוצא מנקודת מוצא, שאין "להפיל" על יורש את התואר יורש, אם הוא אינו רוצה בכך. קשה אמנם לתאר מצב שיורש לא ירצה לקבל ירושה, אך יכולים להיווצר מצבים שכאלה. למשל, המנוח קבע שעל היורש להתחתן או ללמוד לתואר, כתנאי לקבלת הירושה, והיורש איננו מעוניין לקיים תנאים אלה. לעיתים גם יורש מוותר על ירושה בגלל שיקולי מס או ממניעים רגשיים.
הסתלקות מירושה יכולה להתבצע בשתי דרכים: האחת – הסתלקות כללית. כלומר, הסתלקות מירושה שלא לטובת גורם אחר. בהסתלקות בדרך זו, החלק בעיזבון שהיה מיועד ליורש שהסתלק, עובר ליורשים על פי דין של הנפטר, בהתאם לחלקיהם בירושה על פי דין; השנייה – הסתלקות ספציפית. כלומר, הסתלקות מעיזבון לטובת אדם מסוים, אולם הדבר אפשרי רק לטובת בן או בת זוג של הנפטר, אחיו וילדיו של הנפטר. כאשר מדובר באחד מאלה, ניתן להסתלק באופן ספציפי לטובתם, והגורם שלטובתו בוצעה ההסתלקות ייחשב כיורש מלכתחילה.
כאמור, לאחרונה, עקב מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ומצב המלחמה, תוקן החוק באופן זמני, ויורש יכול להסתלק מצוואה גם לטובת בני משפחה אחרים, ובתנאי שהמנוח מצא את מותו באירועים אלה.
יצוין, כי הסתלקות מעיזבון מבוצעת באמצעות תצהיר הסתלקות מאושר ומאומת על ידי עורך דין. כמו כן, אפשר להסתלק גם מקבלת ירושה על פי דין וגם מקבלת ירושה על פי צוואה. כלומר, צוואה אינה יכולה להגביל את זכותו של כל אחד מהיורשים להסתלק מחלקו בירושה. הסתלקות מירושה יכולה להתבצע רק בפרק הזמן שבין מות המוריש למועד חלוקת העיזבון, זאת אומרת: אפשר להסתלק מירושה כל עוד לא חולק העיזבון.
ההקלה השנייה: "שניים מתו כאחד"
חוק הירושה הוא חוק ישן משנת 1965, שעבר מספר שינויים במהלך השנים בהתאם למצבים מסוימים. כך, הגיע לעולם סעיף 9 לחוק, העוסק במקרה ספציפי – "שניים מתו כאחד".
ב"שניים מתו כאחד" כיוון המחוקק למקרים, בהם שני אנשים או יותר הלכו לעולמם, ולא ידוע מי מהם מת קודם. סעיף 9 לחוק קובע כיצד מחלקים את העיזבון של כל אחד מהאנשים שמתו בסיטואציה שבה לא ידוע מי נפטר קודם.
כדי להבין מה אומר אותו סעיף בחוק, יש להבין קודם שני מושגים חשובים בנושא:
הראשון – "יורש ודאי" – אדם שזכאי לקבל את הירושה בכל מקרה, ללא קשר לסדר הפטירה של המורישים; השני – "יורש ספק" – אדם שזכאי לחלקו בירושה רק אם אדם אחד מת לפני האדם האחר.
סדר הירושה בהתאם לסעיף 9 הוא כזה:
- אם היורש האחד הוא יורש ודאי והיורש האחר הוא יורש ספק, מי שיקבל עדיפות הוא היורש הוודאי.
- אם שניהם יורשי ספק, תינתן עדיפות ליורש שהוא בן זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים.
- אם ישנם מספר יורשים בעלי אותה דרגת עדיפות, תחולק הירושה, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.
דוגמאות מהעבר: לפני מספר שנים, נהרגו בתאונת דרכים בצרפת בני זוג שטיילו יחדיו. הדבר הביא לפתיחת סכסוך בין הוריהם של בני הזוג על חסכונותיהם, כאשר השאלה המרכזית ששימשה לצורך זה הייתה מועד הפטירה המדויק של כל אחד מהם. בסופו של דבר, נקבע כי הוריה של האישה יקבלו את מרבית הכספים, וזאת מכיוון שהבעל נפטר כ-10 דקות קודם לכן.
מקרה נוסף: בני זוג, ניצולי שואה, נרצחו בפיגוע בנתניה בשנת 2002. בני הזוג לא הותירו יורשים מקרבה ראשונה (על פי חוק הירושה, אלו הם אנשים שלהם קשר דם לנפטר). במקרה האמור החליט בית המשפט, כי המדינה תקבל מחצית מירושת בני הזוג. המחצית השנייה הועברה לקרובי בני הזוג, לאחר שאלה ערערו על ההחלטה הראשונית של בית המשפט.
לצערנו, במתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר נטבחו משפחות שלמות, מה שהביא את משרד המשפטים להוציא הודעה כי האירועים הנ"ל, יצרו מצבים מורכבים וקשים מבחינה עובדתית ומשפטית, ולפיכך, יישום הוראות חוק הירושה עלול לגרום לאי צדק בחלוקת העיזבון בין היורשים. כדי למנוע עיוותים בחלוקת העיזבון לגבי אותם אירועים ונסיבותיהם, תוקן החוק כהוראת שעה לתקופה מסוימת כפי שנכתב בהתחלה, לפיה בני משפחה שנרצחו בפעולות המלחמה ייחשבו ל"שניים מתו כאחד", כלומר: לא ניתן לקבוע לגביהם מי מהם מת קודם.
הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.
