שוב התעללות חמורה בבעלי חיים. יעל גולברג יצאה השבוע לטייל עם כלבה סמוך לביתה בקרית חיים והזדעזעה למצוא ליד פחי האשפה ברחוב, שקית ניילון ובתוכה גורי חתולים. גולברג הצליחה להציל רק גור אחד וגוללה את הסיפור בעמוד הפייסבוק שלה:
"טוב אז לאחר אירועי אתמול בלילה קמתי מותשת ומרוקנת – נפשית, פיזית ורגשית. אין לי כבר שום אמון באנושות.
אתמול בלילה בדרך הביתה כשנסעתי ליד כמה פחים בקרית חיים ראיתי את חתולת הרחוב האהובה עליי יושבת לה שם, לכן כשחזרתי הביתה והאכלתי את הכלבים שלי, יצאתי גם לפנק אותה בארוחת ערב.
לצערי הרב כשהגעתי לפחים החתולה כבר הלכה, היו שם כמובן הרבה חתולים אחרים שדרשו את האוכל, אבל אני לא התייאשתי והתחלתי לקרוא לחתולה שלי, תוך כדי שאני מאכילה את החתולים האחרים, אך שומרת את החתיכה הגדולה בשבילה.
כנראה שכל הרעש והפססס פססס פססס שעשיתי ליד הפחים הצליח להעיר עוד מישהו…. יצורים קטנים ומסכנים שכנראה כבר ויתרו על חייהם. שמעתי יללות קטנות וחלשות שהגיעו מתוך הפחים. רצתי מהר הביתה לקחתי סולם את אמא שלי ופנס ורצתי במהירות לפחים לראות מי בוכה שם.
הפח היה מלא שקיות זבל ומתחתיהם היללות שהלכו וגברו כשהרגישו שמישהו בא להציל אותם. כאשר הגעתי כבר כמעט לתחתית הפח, בחושך של הלילה פתאום ראיתי אותה – שקית זבל- שמישהו זז בתוכה, מנסה לצאת, נלחם על חייו….
הצלחתי להציל גור אחד קטן ומבוהל…. השני שהצליח לזחול החוצה מהשקית, התחפר עמוק בזבל ועד שמצאתי אותו היה כבר מאוחר.
גם עכשיו כשאני רושמת את השורות האלו דמעות ממשיכות לזלוג, דמעות של ייאוש, דמעות של סליחה מהיצורים הקטנטנים שנולדו לעולם שכזה. הגורה הקטנה תשרוד , אלה מה, היא נולדה להיות פייטרית – ואחרי שעד שתיים בלילה אני סיגלית וסיוון נסענו ברחבי קריות למצוא לה מטרנה והאכלנו אותה, ולאחר שהגורה מצא לה אמא אומנת מדהימה שאין כמותה – סיגלית- כל הסיכויים לטובתה…"