לינוי שלומי, חיילת בת 20 מקריית אתא, הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות לאחר שהתלוננה על כאבי גרון, קיבלה טיפול רפואי, ולבסוף נפטרה כעבור ימים אחדים. מותה הפתאומי זעזע את משפחתה, שמעלה טענות חמורות על רשלנות בטיפול שקיבלה בבית החולים רמב”ם, לשם פנתה במצבה הקשה.
על פי וואינט, לדברי המשפחה, לינוי הגיעה בתחילה למרפאה צבאית, שם קיבלה אנטיביוטיקה ונשלחה לביתה. כשהכאבים החמירו, הגיעה לרמב”ם, אך לטענת המשפחה, הטיפול היה לקוי והתעלם מתסמינים שהצביעו על מצב חמור בהרבה. “היו נורות אזהרה ברורות בבדיקות שלה – ערכי כדוריות הדם היו נמוכים – אבל אף אחד לא התייחס”, סיפרה האם, לימור שלומי.
המשפחה מציינת שביקשה להעביר את לינוי לבית החולים הדסה עין כרם באמצעות מסוק פרטי, בשל חשש מהחמרת מצבה, אך רמב”ם סירב לכך והתעקש על העברה באמבולנס. “זה היה מחדל עצום”, אמר הדוד אור זמר, “נסענו עם ילדה במצב קריטי באמבולנס במקום במסוק, והיא קרסה בדרך. זה לא מתקבל על הדעת”.
ע״פ הדיווח בוואינט, בהגעתה להדסה, הרופאים גילו שלינוי סובלת מדימום מוחי חריף – ממצא שסתר את ההערכות ברמב”ם, שם סברו שמצבה מצריך השתלת כבד. “ההתנהלות שלהם נראית כאילו נעשתה על אוטומט, בלי רגישות או הקשבה למצבה של לינוי או למשפחה”, אמר זמר בכאב.
במשפחה דורשים כעת תשובות ברורות: “איך ילדה עם כאב גרון מגיעה למצב כזה? עד היום לא נמסרה לנו סיבת המוות הרשמית”, אמרה האם בדמעות. “המערכת הרפואית כשלה כאן – מבית החולים הצבאי ועד רמב”ם. לינוי ביקשה עזרה, ומה שקיבלה היה רחוק מלהיות מספק”.
סיפור מותה של לינוי מעלה שאלות קשות על הטיפול הרפואי שקיבלה ועל ההתנהלות של המערכת כולה. המשפחה, שעדיין מנסה להבין את השתלשלות האירועים, קוראת לבדק בית ולחקירת המקרה לעומקו.
מבית החולים רמב"ם, בניהולו של פרופ' מיכאל הלברטל, נמסר: "ברמב"ם עשו כל מאמץ להלחם על חיי לינוי ז"ל שהגיעה לטיפול נמרץ במצב קשה. כאשר עלה סיכוי שאולי בבית החולים הדסה, בית חולים שמתמחה בהשתלות כבד, יש טיפול שעשוי לספק סיכוי להצלת חייה נשלח רופא של טיפול נמרץ בניידת טיפול נמרץ ללוות אותה להדסה. אנו משתתפים בצער המשפחה".
