תזונת הילדים הוא בין הנושאים המשמעותיים שמעסיקים אותנו ההורים. לאוכל כשלעצמו ולהרגלי האכילה שאנו מסגלים לעצמנו יש משמעויות פיזיות ורגשיות. יעל יוסלביץ, דיאטנית ילדים של מכבי במחוז הצפון, מציעה טיפים ייחודיים להרגלי תזונה בקרב ילדים
תזונת הילדים הוא בין הנושאים המשמעותיים שמעסיקים אותנו ההורים. לאוכל כשלעצמו ולהרגלי האכילה שאנו מסגלים לעצמנו יש משמעויות פיזיות ורגשיות.
כיצד נדע מה יהיה נכון עבור משפחתינו?
בעולם שלנו, השופע ידע, לעיתים יש בלבול ממסרים סותרים המגיעים מגורמים שונים בכל הנוגע לתזונת ילדינו, בין אם מדובר במסרים המגיעים מהבית ובין אם מהסביבה. מצד אחד מתפרסמות דעות מומחים ומחקרים, שמנסים לכוון אותנו להגיש לילדנו תזונה בריאה ומזינה, ומנגד חברות המזון ותכניות הטלוויזיה מעודדות לצריכת מוצרים והרגלי אכילה שפחות מותאמים עבור המשפחה כולה. הילדים מושכים לכיוון אחד, המומחים לכיוון שני, הסבתות, הידע והניסיון שלנו לכיוון שלישי.
מכאן עולה השאלה מה יהיה נכון עבור משפחתינו?
להלן 10 טיפים להרגלי תזונה בריאים אצל ילדים:
- גמישות מחשבתית
גמישות מחשבתית היא "המתכון" להצלחה.
כהורים, אנו נוטים לעיתים להשתמש באמירות כגון "הילד שלי לא אוהב ירקות". אמירה מהסוג הזה היא לרוב כוללנית מידי. הצעד הראשון הוא להימנע ממשפטים אלו על מנת שלא לייצר מציאות נוקשה. אם ננסה לומר את הדברים מעט אחרת, נוכל לאפשר לילד ליצור גמישות מחשבתית. בדרך זו, ניתן לומר לדוגמא: "הבת שלי אוהבת מלפפון, אנחנו יכולים לנסות למצוא מה עוד היא אוהבת".
- חשיפה למגוון מזונות מתוך התרבות והקולינריה של המשפחה
ישנם מספר גורמים המשפיעים על העדפותינו למזון מסוים: טעם אישי, מרקם (כך לדוגמא לפעמים הילד יאהב את הירק בצורתו הטריה אך לא מבושל וההפך) ועוד. להורים תפקיד משמעותי והוא החשיפה. ככל שהילד ייחשף למגוון רחב יותר של מזונות, בתדירות גבוהה יותר, כך הסיכוי שירחיב את המגוון התזונתי שלו הוא גבוה יותר. חשוב שהחשיפה למגוון רחב ככל הניתן תחל כבר עם החשיפה למזונות משלימים (סביב גיל 6 חודשים), כאשר מתחילים לשלב בתפריט התינוק מזונות מתפריט המשפחה.
- חלוקת האחריות בארוחה
אלין סאטר, תזונאית אמריקאית ומטפלת משפחתית, מומחית בנושא אכילה ויחסי האכלה בין הורים וילדים, טבעה מודל שנקרא "מודל חלוקת האחריות באכילה". לפי המודל הזה, גם הילדים וגם ההורים אחראים על מה שמתרחש במהלך הארוחה. ההורים יהיו אלו שיידאגו למה אוכלים בארוחה, איפה יושבים לאכול ומתי אוכלים ואילו הילד יהיה זה שאחראי על מה שאוכל וכמה יאכל מתוך הארוחה שהוגשה. בדרך זו, אנחנו כהורים יכולים לאפשר לילד אוטונומיה במהלך הארוחה ובכך לעודד יחסי האכלה נעימים וחיוביים.
- אכילה עצמאית
מומלץ מאוד לאפשר לילד לאכול לבד, בידיים ובכפית, למרות הבלגאן, על מנת שיתחיל לפתח עצמאות גם בבחירת המזון אותו הוא מעדיף.
- למידת חיקוי
השתדלו להקפיד על ארוחות משותפות. באוירה נעימה, חיובית ונינוחה. בדרך זו, אתם יכולים לאפשר לילדכם עניין וסקרנות במאכלים שאתם אוכלים בעצמכם ובבחירות שלכם במהלך הארוחה. אם הילד לא לוקח מיוזמתו מהירקות, אפשר להציע לו את הירק, אך אם הוא מסרב או אוכל מעט ומפסיק, רצוי שלא להתחיל במסע שכנועים או בהעמדת תנאים כמו "אם לא תאכל את המלפפון, לא תקבל קינוח". התניות במהלך הארוחה ייגרמו בדיוק לפעולה ההפוכה, מה גם שתהפכו את "הקינוח" לנחשק יותר מהארוחה עצמה.
- חשיפה חוזרת
מומלץ שלא להסיק מסקנות נחרצות בנוגע להעדפה של ילדינו. כך למשל, אם במהלך הארוחה הילד לא בחר בירק מסוים, אין להסיק מכך שאינו אוהב את אותו הירק.
מחקרים מראים שלעיתים נדרשות כ-15 חשיפות עד שהילד לומד להכיר את המזון החדש.
לכן הדרך היעילה היא חשיפה חוזרת, ללא שכנועים ועם דוגמא אישית, מה שנקרא פחות דיבורים, יותר מעשים.
- שליטה בכמות הסוכר ובצריכת מזונות אולטרה–מעובדים
מזונות אולטרה מעובדים כוללים מרכיבים שמוצו מתוך מזון וכן תוספים היוצרים צבע, מרקם וטעמים תעשייתיים ומתוחכמים, הם משפיעים על תחושת השובע הטבעית. הם מוכנים וזמינים לאכילה, בכל מקום ובכל זמן. מזונות אלו, ובפרט אלו המכילים כמויות גבוהות של סוכר אינם מומלצים לצריכה מאחר והתרומה שלהם לבריאות תהיה כמעט תמיד שלילית. . יתרה מכן, מזונות אלו נצרכים לרוב על חשבון מזונות ביתיים ומזינים יותר.
במקרים רבים אנו כלל לא מודעים לכמויות הסוכר במזון שאנו רוכשים, בעיקר לאור העובדה שהוא מוצג לנו כמזון "מזין ובריא".
מזון שמכיל הרבה סוכר, גם אם עשיר ברכיבי תזונה חשובים, צריך להיות מוגבל בכמותו ולהילקח בחשבון כסוג של ממתק. דוגמה לכך היא דגני בוקר עתירי סוכר, חטיפי אנרגיה ומעדני חלב עם סוכר. כדאי גם לצמצם את מבחר הממתקים או החטיפים שנמצאים בבית ולהימנע מהכנסת שתייה מתוקה.
- התמודדות עם אכילה בררנית
אכילה בררנית היא מושג המתייחס למגוון מזונות מצומצם אותם הילד מוכן לאכול. מצד אחד, חשוב להתייחס ברצינות לבררנות אכילה מכיוון שאם אכן ישנה בררנות קיצונית, עלולים להתפתח חסרים תזונתיים. מצד שני חשוב לדעת שילדים רבים מצמצמים את מגוון המזונות אותם הם אוכלים סביב גיל 3 שנים, ועדיין מגיעים לצריכה מאוזנת של רכיבי תזונה מקבוצות שונות. בכל מקרה כדאי להמשיך ולחשוף את הילד כמה שיותר למגוון מזונות רחב, כדי שגם לאחר הצמצום, התזונה תהיה מספיק מגוונת ותכיל מזונות מכלל קבוצות המזון.
- התערבות מבוקרת
התערבות פעילה מדי של ההורים באכילה עלולה להוביל את הילד להתנגדות, שמובילה למערכת יחסים מורכבת ומאבקי כוח. מערכת יחסים בעייתית של הורים וילדים סביב נושא האוכל והאכילה עלולה להחמיר את הבררנות ולהוביל לחוויות שליליות סביב שולחן האוכל. כשהילד מרגיש שהוריו "נמצאים לו בתוך הצלחת" הוא ייהנה פחות ופחות מהאוכל. כאשר מבינים וזוכרים את תחומי האחריות של ההורים ושל הילדים, יותר קל לנהל את הנושא בבית באופן יעיל.
- התייעצות עם דיאטנית
בכל מקרה בו הורים מזהים או חוששים כי מגוון המזונות הוא מצומצם מידי , מומלץ להקדים ולפנות לתזונאית ילדים על מנת שתסייע להם למקד את הקושי ולמצוא יחד פתרונות שיהפכו את חווית האכילה של הילד לנעימה, חיובית ונינוחה.
הכותבת: יעל יוסלביץ', דיאטנית ילדים, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון
