מעיין הנעורים הוא עדיין מיתוס, אבל בני 100 ומעלה הם עובדה קיימת. בשנים האחרונות הולך וגובר העיסוק המדעי באוכלוסיית הקשישים המופלגים ובניסיון להבין את סודם. האם דרך המחקר הזה, נצליח להגיע לגיל 150? יש מדענים הטוענים כי בעתיד יחיו גם עד גיל 300
צילום: פיוטר פליטר
"עד מאה ועשרים שנה" הוא הרף שכולנו שואפים אליו, אבל אם לשפוט לפי התחזיות המדעיות, 150 הוא המאה ועשרים החדש. בישראל חיים כיום מאות קשישים בני 100 ומעלה, כאשר ההערכות נעות בין 2,000 ל-2,400 חברים במועדון האקסקלוסיבי. לא רחוק מאחוריהם, אוכלוסיית בני ה-95 ומעלה בישראל עומדת על כ-9,000 איש שהגיעו לגיל המופלג.
את התופעה המרתקת והייחודית לאוכלוסייה הזו חוקרים מדענים בכל העולם, בניסיון להתחקות אחר המרכיבים לאריכות ימים, התחזיות העתידיות בתחום ההזדקנות ואיך להתמודד עם מחלות הזקנה ולשפר את חייהם של הקשישים המופלגים. פרופ' ניר ברזילי, מנהל המכון לחקר ההזדקנות בקולג' לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו-יורק, הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום חקר ההזדקנות. בשבוע שעבר הוא לקח חלק בכנס שהתקיים ברמב"ם ועסק בהזדקנות. הרצאתו של פרופ' ברזילי עסקה בתפקיד הגנים והסביבה באריכות חיים מופלגת. מנתונים שהציג בהרצאתו עולה, כי למרות חשיבותם של מרכיבים סביבתיים שונים באורח חייו של האדם (תזונה, ספורט, הימנעות מעישון וכו'), המרכיב הסודי הוא בראש ובראשונה-הגנטיקה. אחד הנתונים מדבר על כך כי בישראל, כמו בארה"ב, מספר בני המאה ומעלה, הגבוה ביותר, נמצא בקרב יהודים אשכנזים, ומנגד-בקרב האוכלוסייה הערבית נמצא שיעור נמוך של קשישים בגילאים הללו.
הכנס הוקדש לזכרם של אביו ודודו של פרופ' ניר ברזילי, פרופ' דוד ברזילי ופרופ' עמי ברזילי ז"ל– שניהם מעמודי התווך של הרפואה ברמב"ם וממניחי היסוד לפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. את יום העיון פתחו פרופ' רפי ביאר, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם, פרופ' אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון ופרופ' קרל סקורצקי, ראש מנהל מחקר ורפואה ברמב"ם ומנהל מכון רפפורט למחקר, אשר ברכו את המשתתפים. דר' גבע ברזילי, פרופ' דן הרשקו, מנהל מכון השד ברמב"ם ופרופ' חיים המרמן, מנהל מערך הלב וראש, האגף הפנימי, רמב"ם נשאו, דברים לזכרם של פרופ' דוד ועמי ברזילי.
הרצאות הכנס, שאורגן ע"י ועדה בראשות פרופ' חיים המרמן, עסקו במגוון נושאים, ביניהם: הרצאתו של פרופ' אדי קרניאלי, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סכרת, ומטבוליזם ברמב"ם, על רפואה מותאמת אישית בסוכרת ובהשמנה בגיל הזהב, פרופ' שמעון פולק, מנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה ואיידס ברמב"ם, הרחיב על הזדקנות מערכת החיסון תוך דגש על מחקרים חדשניים. פרופ' שלמה ברזניץ, מייסד חברת "קוגניפיט" הסביר בהרצאתו על פעילותו המופלאה של המוח, תהליכים קוגניטיביים בהזדקנות וכיצד לשמר ולטפח את המוח, ופרופ' שמעון גפשטיין מהפקולטה לביולוגיה בטכניון הרצה על תהליכי הזדקנות בצמחים ויישומים גנטיים לדחיית הזדקנות הצמחים.
חלקו השני של הכנס הונחה ע"י דר' אמיר קרבן- מנהל פנימית ג' ברמב"ם ובמהלכו הרחיב פרופ' ניר ברזילי על הזדקנות ואריכות חיים, תאר את מחקריו באיתור גורמים ותהליכים בתופעה המרתקת של זקנה מופלגת. את יום העיון חתמה הרצאתו של נועם מנלה, מחבר הספר "הקוד היצירתי" שעסקה בפער הדורות בעידן המודרני.
