עו"ד לירן שוובר

עורכת הדין לירן שוובר ממשרד עורכי הדין ליאור לוי מסבירה: "חג ראשון ושני של פסח הקרוב (26.3.13 ו- 1.4.13) – אינם באים במניין ימי החופשה הניתנים לניכוי וזאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, משמע – העובד זכאי בעבורם לשכר מלא".

"עובד בשכר גלובאלי – שכרו לא יפגע ולא ינוכו שני ימי החג ממניין ימי החופשה שצבר לזכותו", אומרת עו"ד שוובר, "עובד בשכר יומי/שעתי – אם טרם החג סיים העובד לפחות שלושה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק – זכאי העובד לשכר בעבור שני ימי החג בסכום השווה לשכרו הרגיל. חופשה בערבי חג ("גשר") ניתנת לניכוי כיום עבודה מלא, גם אם לולא החופשה היה העובד עובד מחצית היום".

חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, מאפשר חופשה מרוכזת של מעל 7 ימים רק בהודעה מוקדמת ובכתב של המעסיק, חופשה מרוכזת בת פחות מ- 7 ימים אינה מחייבת הודעת מוקדמת. החופשה המרוכזת תנוקה ממניין ימי החופשה אותם צבר העובד לפי חוק, בהתאם לוותק שלו והימים שכבר ניצל בעבר.

"עובד שלא עומדים לרשותו ימי חופשה צבורים – ימי החופשה המרוכזת יהיו על חשבון המעסיק", מבהירה עו"ד שוובר, "מעסיק לא יכול לנכות ימים אלו משכרו של העובד או לפדות את הימים הללו מימי חופשה שיצבור בעתיד (כלומר להיכנס "למינוס"), אלא בהסכמת העובד המאשר יציאה לחופשה ללא תשלום".

"עובד שנוכה שכרו יהא רשאי לפנות לבית הדין לעבודה, אשר עתיד לחייב את המעסיק בתשלום אותם ימי חופשה שנכפו על העובד. לאלו מכם שמסגרת עבודתם מחייבת עבודה בשני ימי החג, זכאים לתגמול של 150% משכרם הרגיל לכל הפחות. כמובן יש לוודא אם מקום העבודה שלכם אינו חתום על הסכם קיבוצי בו תנאים השונים מהרשום לעיל".

* לירן שוובר, עורכת דין ומגשרת, תושבת חיפה, בוגרת תואר ראשון במשפטי (L.L.B) מאוניברסיטת חיפה, מגשרת מוסמכת מטעם "המרכז הישראלי לגישור ולאימון- גומא" ובוגרת פרקטיקום (גישור מעשי) בבית משפט השלום בחיפה. עו"ד שוובר מתמחה בנזקי גוף, בדיני עבודה ובדיני אישות.

– זקוקים לייעוץ משפטי? מיטב משרדי עורכי דין בקריות

חופשה מרוכזת בחג? מה אומר החוק

The post האם מעסיק רשאי להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחג? appeared first on חדשות חיפה והקריות.

עו"ד ליאור לוי

הודעה לעובד:

בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002, המעביד חייב למסור לעובד עד 30 יום מיום שהעובד התחיל לעבוד – הודעה המפרטת את שמו של המעביד, תאריך תחילת העבודה, תיאור התפקיד, שם ותיאור תפקיד של הממונה הישיר, גובה השכר ומועד תשלומו, תנאים סוציאליים והיקף המשרה.

שכר מינימום:

כאשר שבוע עבודה נקבע של חמישה ימים, אורך יום העבודה לא יעלה על 8.6 שעות עבודה ושכר המינימום ליום יהיה 189.23 ₪. בשבוע עבודה של שישה ימים, אורך יום העבודה לא יעלה על 8 שעות ושכר המינימום ליום יהיה 164 ₪. מעבר לכך, המעביד יהיה חייב בתשלום שעות נוספות. מעביד חייב בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום שנקבע בחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987. שכר המינימום החודשי הנוכחי נכון לחודש יוני 2012, עומד על סך של 4,100 ₪ לחודש, לכמות של 43 שעות עבודה שבועיות, כלומר 22.04 ₪ לשעה (עד גיל 16 – 16.59 ₪ לשעה, עד גיל 17 – 17.77 ₪ לשעה, עד גיל 18 – 19.67 ₪ לשעה).

גמול שעות נוספות:

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א-1951, אם יועסק העובד מעבר להיקף משרה מלאה ליום עבודה רגיל (לעובד שכיר חודשי) כפי שהובהר לעיל, חובה על המעביד לשלם לעובד לא פחות מ- 125% משכרו הרגיל של העובד עבור השעתיים הנוספות הראשונות, ולא פחות מ- 150% עבור השעה הנוספת השלישית ואילך. אי תשלום גמול שעות נוספות מהווה הלנת שכר.

מועד תשלום השכר:

כפי שנקבע בחוק הגנת השכר תשי"ח-1958, המעביד חייב בתשלום השכר ביום האחרון של החודש שבעדו משתלם השכר, ולא יאוחר מהיום התשיעי לחודש העוקב. במידה ולא ישולם השכר עד ל- 9 לחודש העוקב יחויב המעביד בתשלומו בצירוף פיצויי הלנת שכר בשיעור של 5% בעד השבוע הראשון להלנה (החל מה-1 לחודש העוקב) ו- 10%בעד כל שבוע שלאחר מכן.

דמי נסיעות:

כל מעביד חייב בהשתתפות עלויות הנסיעה של העובד בדרכו לעבודה וחזרה ממנה בתחבורה הציבורית – עד לתקרה שנקבעת בהתאם למדד במשק. התקרה הנוכחית עומדת על 25.20 ₪ ליום עבודה, נכון ליום 01.01.12. כלומר במידה ועלות הנסיעה גבוהה יותר, אין חובה על המעסיק לשלם עבורה יותר מסכום התקרה. הבסיס לחישוב דמי הנסיעה הוא עלות הנסיעה בכרטיסיית הנחה למספר נסיעות או כרטיס חופשי – חודשי.

דמי חגים:

א. עובד בשכר חודשי זכאי לתשלום עבור ימי חג.

ב. עובד בשכר יומי (או קבלני או לפי שעה) שעבד 3 חודשים במקום עבודתו זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג והם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני ימי סוכות (ראשון ואחרון), שני ימי פסח (ראשון ואחרון) חג השבועות ויום העצמאות.

*העובד זכאי לתשלום עבור ימי החג אם לא נעדר מעבודתו יום לפני החג ויום אחרי החג אלא בהסכמת המעביד.
*עובד שאינו יהודי יכול לקבל תשלום ימי חג על פי דתו.
*הכוונה היא לעובד שאינו משתכר במשכורת גלובלית.

חופשה שנתית:

כל עובד זכאי לחופשה שנתית. על פי חוק חופשה שנתית התשי"א-1951, אורך החופשה נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום עבודתו. בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד לחופשה בת 14 ימים קלנדריים (שבועיים) שהם 12 ימי עבודה אם מדובר בשבוע עבודה בן 6 ימים, או 10 ימי עבודה במידה ושבוע העבודה בן 5 ימים. בעד השנה החמישית העובד זכאי ל-16 ימי חופשה קלנדריים; 18 עבור השנה השישית, 21 יום עבור השנה השביעית, ויום נוסף בשל כל שנה עד לתקרת המקסימום של 28 ימים קלנדריים (ארבעה שבועות).

דמי הבראה:

עובד זכאי לדמי הבראה אם עבד באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות. גובה דמי הבראה ליום הוא 365 ₪ נכון לחודש יוני 2012 במגזר הפרטי. מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד הם בהתאם לוותק שלו בעבודה – 5 ימים בעד השנה הראשונה; 6 ימים בעד השנה השנייה והשנה השלישית (בעד כל אחת מהן); 7 ימים בעד השנה הרביעית עד העשירית וכך הלאה.

דמי מחלה:

עובד זכאי ליום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ- 90 יום מעבר לכך.

בעד היום הראשון למחלה העובד אינו זכאי לתשלום, בעד היום השני והשלישי העובד זכאי ל- 50% משכרו היומי, בעד היום הרביעי למחלה ואילך העובד זכאי ל- 100% משכרו היומי.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א-2001:

מעביד המפטר עובד או עובד המתפטר חייבים במתן הודעה מוקדמת בכתב. במכתב יש לציין את יום הוצאתו וכן את יום כניסת הפיטורים לתוקף. משך ההודעה המוקדמת נקבע בהתאם לוותק של העובד בעבודה.

א. עובד במשכורת חודשית, שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר, זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים. במהלך ששת החודשים הראשונים, זכאי העובד להודעה מוקדמת של יום אחד בשל כל חודש עבודה. מעל ששה חודשים ועד שנה – זכאי העובד לשישה ימים ויומיים וחצי עבור כל חודש עבודה החל מהחודש השביעי.

ב. עובד בשכר יומי (או לפי שעה או קבלני) שפוטר במהלך שנת עבודתו הראשונה, זכאי להודעה מוקדמת של יום אחד עבור כל חודש עבודה; עובד שפוטר במהלך השנה השנייה לעבודתו, זכאי להודעה מוקדמת של 14 ימים ויום נוסף בעבור כל שני חודשי עבודה. עובד שפוטר במהלך השנה השלישית לעבודתו, זכאי להודעה מוקדמת של 21 ימים עבור השנתיים הראשונות, ויום נוסף עבור כל שני חודשי עבודה שעבד בשנה השלישית. במידה והעובד פוטר לאחר שלוש שנים – חודש ימים.

חשוב לציין שהמעביד יכול לוותר מרצונו על נוכחות העובד במקום העבודה לתקופת ההודעה המוקדמת, בלבד שישלם לעובד את מלוא השכר לו זכאי העובד בתקופה זו.

חוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963:

עובד שפוטר לאחר שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שנה ויותר, זכאי לפיצויי פיטורים. שיעור הפיצויים להם זכאי העובד הוא משכורת חודשית עבור כל שנת עבודה בפועל. חלק משנה מעבר לשנת העבודה הראשונה, תזכה את העובד בחלק היחסי לאותה שנה. פיצויי הפיטורים מחושבים על שכר בסיס ברוטו, ללא החזרי הוצאות וכדומה.

עובד שפוטר לאחר שעבד 11 חודשים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אלא אם הוכיח המעביד שלא פיטר את העובד מחמת ניסיון להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.

– הכותב הוא עורך דין ליאור לוי ממשרד "ליאור לוי – עורכי דין" בקרית חיים

The post דיני עבודה: מושגים שכל עובד חייב להכיר appeared first on חדשות חיפה והקריות.

עו"ד ליאור לוי מקרית חיים בטור אישי לקריות באינטרנט

לאחרונה הגיע לפתחו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, מקרה בו נפגע בתאונת דרכים שרכבו ניזוק, תבע את הפוגעת ואת חברת הביטוח מטעמה, במטרה לקבל מהנתבעים פיצוי על נזקיו, ביחד ולחוד.

חברת הביטוח של הפוגעת טענה, כי אינה חייבת בתשלום הפיצוי, מכיוון שהפוגעת הנה "הנהג העיקרי" ברכב (הנהג אשר במרבית הזמן הרכב נמצא בחזקתו), וזאת בניגוד למה שדווח במעמד ביצוע פוליסת הביטוח. הנהגת הפוגעת מצידה, טענה כי חברת הביטוח מנסה להתחמק מתשלום הפיצוי באמצעות טענת "הנהג העיקרי".

בית המשפט לא קיבל את טענת חברת הביטוח ופסק כי האחרונה תפצה את הנפגע פיצוי מלא בסך 9,100 ₪ ואף פסק הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, הן לנהג הנפגע והן לפוגעת.

כאשר המקרה הגיע למשרדנו, הבהרתי לנהגת הפוגעת, כי טענת "הנהג העיקרי" הנה טענה חדשה שהחלה לעלות מצד חברות ביטוח מסוימות וכי אין פסיקה חד משמעית לגביה. יחד עם זאת, על מנת להוכיח כי אין חובת פיצוי מלאה, על חברת הביטוח להוכיח שני דברים:

– הנהג הפוגע הנו "הנהג העיקרי", בניגוד לדיווח על "נהג עיקרי" אחר במעמד ביצוע הפוליסה.
– הדיווח נעשה מתוך כוונה ברורה להונות את חברת הביטוח.

ובמקרה שלנו – חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח, כי הפוגעת היא "הנהגת העיקרית" וכי דיווחה על "נהג עיקרי" אחר במעמד ביצוע הפוליסה, מתוך כוונה להונות.

ראוי להבהיר כי במקרים אלו, על חברת הביטוח יש לעמוד בנטל גבוה המוכיח כוונה להונות. לפיכך מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי כאשר נתקלים במקרים דומים בהם יש למבוטח ספק בהחלטת חברת הביטוח ואין לקבל את החלטות חברת הביטוח כדבר מובן מאליו.

– הכותב הוא עו"ד ליאור לוי

* אין המידע מהווה ייעוץ משפטי

The post מדוע אסור לוותר לחברות הביטוח? appeared first on חדשות חיפה והקריות.

ליאור ומאיה לוי לפני הלידה

סמסו מזל טוב לעו"ד ליאור לוי מקרית חיים, שהפך השבוע לאבא, כשאישתו מאיה (העובדת בבנק דיסקונט) הביאה לעולם את בתם הראשונה, בבית החולים רמב"ם בחיפה. שמה בישראל הוא: אריאל לוי.

– ליאור, מזל טוב
"תודה תודה, אין מאושר ממני".

◄ בואו להיות חברים של 'קריות באינטרנט' גם בפייסבוק

The post מזל טוב: עו"ד ליאור לוי אבא appeared first on חדשות חיפה והקריות.