עלויות חיצונית מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים. מטרת חישוב עלויות חיצוניות סביבתיות היא לאפשר למקבלי החלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים. העלות החיצונית, המבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה, מאפשרת קבלת תמונה רחבה לגבי כלל העלויות הכרוכות בפעילות כלכלית בשווקים השונים, ובפעילות האדם בכלל.

המשרד פרסם בעבר את העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר מתחבורה כבישית וממדווחי המפל"ס, וכעת המשרד משלים את כימות המחיר הכספי של זיהום האוויר עם דוח מיוחד, המחשב את העלויות החיצוניות של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל. זאת על בסיס מצאי הפליטות בישראל שחושב ב-2018 (https://did.li/YUpCN).

מהחישוב שביצע המשרד בשיתוף אקוטריידרס עולה, כי העלות החיצונית של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל בשנת 2018 עמדה על 31 מיליארד שקל. עלות חיצונית זו מורכבת מ-19.8 מיליארד שקל שמקורם בפליטת מזהמים המשפיעים על איכות האוויר ברמה המקומית וגורמים לתחלואה ותמותה בישראל, ומ-11.3 מיליארד שקל שמקורם בפליטת גזי חממה הגורמים לנזק ברמה הגלובלית במשבר האקלים. החישוב בוצע על בסיס "הספר הירוק" של המשרד להגנת הסביבה, להערכה ולמדידה של עלויות סביבתיות: https://did.li/GLeaa.

המזהם שפליטתו גורמת לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הוא תחמוצות חנקן, שהיווה 36% מכלל העלות; אחריו פחמן דו-חמצני שהיווה 29%; ולאחריהם חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM 2.5) שהיווה 13%. שריפת דלקים פוסיליים אחראית ליותר מ-70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.

מקור הפליטה הראשי מבחינת העלות החיצונית המוטלת על המשק הוא התחבורה לסוגיה – 38%. אחריה תחנות הכוח לייצור חשמל שהיוו 30%, ולאחריהן התעשייה עם 16%. מקורות נוספים הם: ענפי הטיפול בפסולת ושפכים (10%), חקלאות (3%), וגזי קירור 2%.

בשנת 2019 פחתו הפליטות מייצור חשמל ומהתעשייה בשל צמצום השימוש בפחם ובמזוט לייצור חשמל וכן בעקבות התקנת אמצעים להפחתת פליטות על-פי דרישת המשרד להגנת הסביבה. בעקבות זאת, המשרד להגנת הסביבה מעריך כי העלות החיצונית של הפליטות פחתה ב-2019 בכ-450 מיליון שקל, שהם כ-3% מעלות פליטות ייצור החשמל והתעשייה. המשרד מעריך כי הפחתה דומה התרחשה גם בשנת 2020, כך שבסך הכול, העלות החיצונית למשק מסתכמת בסוף 2020 בכ-30 מיליארד שקל.

המשרד מקדם הצעת מחליטים לכלכלה דלת פחמן, וכן חוק אקלים, והמספרים מהדוח החדש מספקים רוח גבית. מהדוח עולה כי מעבר לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40% ב-2030 – יעד שהמשרד סבור כי ניתן וכי יש להגיע אליו – יוביל לחיסכון של 4.5 מיליארד שקל בעלויות החיצוניות, מתוכם 3 מיליארד שקל בעלויות חיצוניות של גזי חממה. יצוין, כי כיום שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא כ-6%.

עוד מראה הדוח, כי יישום התוכנית שמקדם המשרד למעבר לתחבורה חשמלית הכוללת חיוב של כל אוטובוס עירוני חדש להיות ללא פליטת מזהמים החל מ-2025; חיוב כל רכב קל המיובא לישראל להיות מאופס פליטות החל מ-2030; רכש כלי-רכב חשמליים בממשלה והשקעה בתשתיות טעינה – יחסוך בשנת 2030 970 מיליון שקל (מתוכם כ-630 מיליון שקל בעלויות חיצוניות של פליטת גזי חממה), בסכום הולך ועולה בכל שנה לפי קצב יישום התוכנית. חישוב זה מתבסס על מעבר לרכבים חשמליים בהיקף של 25% ב-2030 (לעומת פחות מ-1% כיום) בעקבות יישום התוכנית.

השוואה בין ממצאי דוח זה עבור העלות החיצונית של פליטות הענפים המדווחים למפל"ס (ייצור חשמל, תעשיה, טיפול בפסולת ושפכים, גידול בעלי חיים) עם העלות החיצונית במדינות האיחוד האירופי, מעלה שהעלות החיצונית לנפש בישראל (425 שקל לנפש) נמצאת בטווח העלויות לנפש באיחוד האירופי (250 עד 1,000 שקל לנפש).

מצורף הדוח המלא: https://did.li/UUGNf

The post המחיר למשק של פליטות מזהמים לאוויר בישראל: 310 מיליארד שקל בעשור appeared first on חדשות חיפה והקריות.

"האסון שפקד השבוע את ביירות ממחיש את חשיבות הדרישה שלנו, המבוססת על תקנות רישוי עסקים [מפעלים מסוכנים] והוראות מנכ"ל משרד הפנים", אמרה קליש-רותם.

קליש-רותם: "על התיקים לפרט את כל שלבי הטיפול בכל מקרה של תקלה או אירוע שעלול להתרחש במפעל ולהוות סכנה תוך התמקדות בשלב התגובה המידית. אנו דרשנו כי התיקים יוכנו על פי הנחיות ודרישת הגופים המקצועיים כפי שאושרו ע"י הוועדה הבין משרדית לרישוי עסקים.

בצירוף מקרים מפתיע, המכתבים הוכנו לפני הטרגדיה הנוראה שאירעה השבוע בלבנון. אנחנו לא היינו זקוקים לתזכורת הכואבת כדי להבין את עוצמת הסכנה הטמונה בהימצאותם של חומרים מסוכנים בלב המרחב העירוני, אבל היום מבינים את חשיבות הדבר עשרות מונים.

עד להוצאת המפעלים המסוכנים מלב ריכוזי האוכלוסייה, נמשיך ונעשה הכל כדי להבטיח שהמפעלים ינקטו בכל האמצעים המחמירים ביותר לשמירה על שלום ובטחון הציבור".

וועד עובדי בז"ן: "כמעט בכל עיר נמל בעולם יש מיכלי דלקים ומפעלים כימיקלים"

מוקדם יותר פרסם וועד עובדי בתי הזיקוק הודעה לתקשורת באמצעות היחצ"ן רני רהב. בהודעה צוטט חנן סונטג, יו"ר וועד עובדי בזן ודורון ניסן, יו"ר מועצת עובדי בזן: "אנו דוחים מכל וכל את הניסיון להשוות בין האסון בביירות לבין מצב המפעלים במפרץ חיפה המנוהלים על פי תקני הבטיחות המחמירים ביותר במערב אירופה"

"המפעלים במפרץ חיפה עומדים בכללים והתקנים של בטיחות ואיכות הסביבה כפי שנקבעים על ידי המדינה ועובדים כיום בהתאם לתקנים המחמירים ביותר במערב אירופה והושקעו בהם סכומי עתק בכל הקשור לבטיחות, זיהום הסביבה והפליטות מהמפעלים".

ליאור שמואלי, יועץ איכות סביבה מוביל בתחומו אומר כי: "מדובר בהשוואה משוללת כל יסוד בין אחסון לא מפוקח של 2,750 טון של חומר נפץ (אמוניום ניטרט הוא חומר נפץ) בלבנון לבין מפעלים במפרץ חיפה המאחסנים דלקים וחומרי גלם אחרים תחת פיקוח ותקני בטיחות מהמחמירים ביותר בעולם, עם היתרי רעלים, סקרי סיכונים ורגולציה אירופאית".

עוד נכתב בהודעה: "חשוב להבין שכמעט בכל עיר נמל בעולם (לדוגמא: ברצלונה, רוטרדם, המבורג) יש מיכלי דלקים ומפעלים כימיקלים, כי זה חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרניים. כל משק מתקדם וגם המשק הישראלי חייב חומרי גלם כאלה ואחרים (אמוניה הכרחית בכל בית קירור) וכל כלי הרכב (גם רכב היברידי, ואפילו רכב חשמלי) צורכים דלק".

"אנו קוראים לכל מקבלי ההחלטות לא להיגרר להשוואה שכזאת כי מדובר בדמגוגיה זולה והונאת הציבור".

The post עינת קליש ל-22 מפעלים מסוכנים: דווחו על שלבי הטיפול לכל אירוע שעלול להוות סכנה לציבור appeared first on חדשות חיפה והקריות.

בגלובס דווח כי קפלינסקי, בן 63, יחליף בתפקידו את שלומי בסון, שמכהן כממלא מקום המנכ"ל מאז מאי אשתקד. קודם לכן שימש בסון בתפקיד משנה למנכ"ל וסמנכ"ל משאבי אנוש, בטיחות, איכות סביבה ובטחון. הוא קודם לתפקיד ממלא מקום המנכ"ל בעקבות עזיבתו המיידית של המנכ"ל הקודם ישר בן מרדכי, וכעת יפנה כאמור את כיסא המנכ"ל לאלוף במיל. קפלינסקי

The post מנכ"ל חדש מונה לחברת בתי זיקוק: משה קפלינסקי appeared first on חדשות חיפה והקריות.

הטבלה לא משקרת, והנתונים מראים שחיפה צועדת לאחור והופכת לפריפריה מבחינות רבות. בשנת 2002 התגוררו בחיפה 271 אלף תושבים, כיום גרים בה 282 אלף תושבים. צמיחה של 4% בלבד ב-17 שנים בהן אוכלוסיית המדינה גדלה ביותר מ-32%.

מבחינת הרכב האוכלוסייה: הצעירים שיכולים – נוטשים, והעיר מזדקנת. 21% מתושבי חיפה הם מעל גיל 65 (ממוצע ארצי 10%) ומחציתם מעל גיל 75, וזאת כאשר חיפה היא העיר היחידה בישראל שנהנית משתי אוניברסיטאות: הטכניון ואוניברסיטת חיפה.

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, אמר לאחרונה בהרצאה של לשכת המסחר והתעשייה בצפון כי: "הנוכחות של מפעלים מזהמים במפרץ חיפה עשויה להיות הסיבה העיקרית למצבו העגום של מטרופולין חיפה".

אחרי שנים בהם בתי הזיקוק והתעשיות הפטרוכימיות בחיפה כיכבו בראש טבלת המפעלים המזהמים ביותר בישראל, ולאחר עשרות מחקרים שהוכיחו תחלואה עודפת במפרץ חיפה בסרטן ובמחלות נשימה – ביקש משרד רה"מ מחברת היעוץ הבינלאומית מקינזי לבחון את ההשפעות של סגירת בתי הזיקוק על משק האנרגיה הישראלי.

הדו"ח, שנמסר לפרופ' שמחון, קבע כי ניתן לסגור את בתי הזיקוק ללא כל פגיעה במשק האנרגיה, ובזמן קצר יחסית עד שנת 2025.

במשך שנים חיפה היתה מפעלים שיש להם עיר. משפחת עופר חולשת על חלקים משמעותיים באימפריית בז"ן, וכך האיצטדיון העירוני של חיפה הוא על שם סמי עופר, בביה"ח רמב"ם בניינים על שם סמי עופר שגם קיבל תואר לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה, בה יש מצפור מרשים על שם רעייתו ועל שמו בקומה ה-30. אפשר פשוט לקרוא לחיפה כולה על שם סמי עופר בשביל לפשט את העניינים.

קריאתם של ארגוני סביבה, אקטיביסטים ופוליטיקאים ירוקים להוצאת התעשייה המזהמת מטבורה של העיר – התקבלה תחילה בספקנות רבתית. בתי הזיקוק בחיפה מספקים פרנסה, והוקמו עוד בימי המנדט הבריטי – הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדו? אך הגיעה העת למימוש הרעיון של הוצאת בז"ן והתעשיות המזהמות מחיפה.

רשות מקרקעי ישראל הציגה תוכנית לפינוייהם, והקמת עשרות אלפי יחידות דיור במקום. שינוי ייעוד הקרקע למגורים צפוי על פי ההערכות להכניס לקופת המדינה 13 מיליארד ש"ח. פוליטיקאים שונים, ביניהם המועמד לראשות הממשלה, בני גנץ, הדגישו במערכת הבחירות האחרונה את המחויבות שלהם לחזון מפרץ חיפה נקי, ונראה שגם המפעלים המזהמים מבינים שמישהו הזיז את הגבינה.

ממצאי דו"ח מקינזי הוגשו למשרד רה"מ לפני קרוב לשנה, אך לא נחשפו לציבור. מכיוון שידע הוא כוח, עתרה בז"ן לבית המשפט וקיבלה לידיה את הדו"ח המלא, והיא מפרסמת לתקשורת חלקים נבחרים ממנו כרצונה.

קמפיין החסידות המעופפות של בז"ן שמתפאר בסביבה ירוקה, הוא פעולה נוספת שהחברה נקטה בה בניסיון להטות את דעת הקהל. בפרסומת, נראות החסידות המצוירות מתענגות על האוויר הנקי מעל מפעלי בז"ן.

כנראה שהפרסומאים התל אביבים שאחראים על התשדיר לא דרכו מעולם באזור מפרץ חיפה. כל מי שמגיע לאזור חש מיד במפגע הריח, ורק בשנה האחרונה התמודדו עשרות אלפי תושבי המפרץ, ובעיקר תושבי קריית חיים הסמוכה, עם שריפות, דליפות, סגירת כבישים מרכזיים ותקלות שבשגרה גורמות לצריבה בעיניים וקשיי נשימה, הכל תוצאה של פעילות המפעלים הפטרוכימיים באזור.

מפעלי בז"ן מסוכנים לא רק מבחינה בריאותית וסביבתית. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני חודש, קבע כי ריבוי החומרים המסוכנים בשטח קטן עלול להביא לאירוע רב נפגעים בחיפה, וכי משרד הגנת הסביבה לא מצליח לאכוף את צמצום הזיהום.

חיפה צריכה ויכולה לחזור לימי תפארתה ולהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית לגוש דן הצפוף והפקוק. בשביל שזה יקרה, העיר השלישית בגודלה חייבת להשתחרר מהמשקולת של המפעלים המזהמים, ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת היא חברת מועצה בחיפה מטעם סיעת הירוקים של חיפה.
פורסם לראשונה בהארץ.

The post חיפה צועדת לאחור: הגיע הזמן להוציא מהעיר את בתי הזיקוק appeared first on חדשות חיפה והקריות.

ראש העיר חיפה, יונה יהב, אמר בתגובה לדברים כי העירייה תיקח את החוק לידיים ותחסום את הדרכים למיכל. "זו התנהגות נוספת של רפיון המדינה. אני דורש מהמדינה לא להשאיר אותנו בודדים בחזית", אמר יהב.

מיכל האמוניה במפרץ חיפה (צילום ארכיון: אתר צלול)

The post העתקת מיכל האמוניה תידחה עד 2018 appeared first on חדשות חיפה והקריות.