מאת עו"ד ליבנת גבסי

מספר פסקי דין, שהתקבלו לאחרונה, ערערו את מעמדם של הידועים בציבור והעמידו את זכויותיהם במצב לא ברור. אחד מהם הוא פסק דין שהתקבל ב-6 במאי בבית המשפט העליון.

ובמה דברים אמורים? כדי לקבל את אותן הזכויות שזוגות נשואים מקבלים אוטומטית (הנחה בארנונה, למשל), נדרשים זוגות ידועים בציבור להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות המדינה, אך בכל פעם הם נתקלים בביורוקרטיה קשה. הפסיקה שהתקבלה לאחרונה בבית המשפט העליון לא הולכת להקל עליהם, אלא בדיוק להיפך.

בית המשפט העליון פסק, כי בני זוג שהתגוררו ביחד במשך שנה וחצי, היו מאורסים ועמדו להינשא, אינם נחשבים לידועים בציבור, ולפיכך הגבר אינו זכאי לקבל את כספי קצבת התלויים מהביטוח בעקבות מות האישה בתאונת דרכים.

בית המשפט קבע בפסק דינו, כי האירוסים כשלעצמם אינם מקנים לבני הזוג מעמד של ידועים בציבור, וכי מעמד זה יוקנה להם רק בשלב שבו הם יחליטו לשאת על עצמם את ההשלכות המשפטיות הנובעות מחיי הנישואים. הגבר, כך על פי פסק הדין, אינו נחשב לבן זוגה של המנוחה לצורך קבלת הקצבה מהביטוח.

פסיקה זו של בית המשפט העליון צמצמה עוד יותר את ההגדרה של המושג "ידועים בציבור", והתווספה לרשימה של פסקי דין נוספים, המערימים בפני הזוגות הללו לא מעט קשיים, וזאת רק משום שאינם רוצים להתחתן.

ידועים בציבור הוא מוסד שהתפתח בישראל עבור זוגות שאינם מעוניינים להינשא או אינם יכולים להינשא כדת משה וישראל. למשל, פסולי חיתון (כהן וגרושה וכו') או זוגות חד מיניים.

חוק יחסי הממון, שמסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, אינו חל על זוגות ידועים בציבור. על פי הפסיקה, גם אם הוכח קשר זוגי וקיימת חזקת השיתוף, במקרה של פרידה יידרשו בני הזוג להוכיח, כי הם אכן התכוונו לכך ואכן ניהלו חיי שיתוף.

המצב, אם כן, כיום הוא שאין חוק שעניינו ידועים בציבור ואין הגדרה ברורה למושג "ידועים בציבור", ומי שעיצבו את הכללים בתחום הם בתי המשפט. בסוגיות שנויות במחלוקת, המגיעות לפתחם של בתי המשפט, נדרשים השופטים להכריע האם אכן כוונת בני הזוג הייתה לנהל מערכת יחסים זוגית, בעלת השלכות משפטיות, כבני זוג נשואים, עם זכויות וחובות, או לא.

המצב הנוכחי יוצר, כאמור, אצל הזוגות הללו קשיים רבים, והם מוצאים את עצמם לא אחת מול שוקת שבורה, כשהם נדרשים להוכיח את המעמד שלהם בצמתים שונים בחייהם אל מול הרשויות השונות (מס ההכנסה, הגירה לחו"ל, קבלת קצבת שאירים במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג, ועוד). לפעמים אף נוצר מצב שרשות אחת מכירה בהם, ורשות אחרת לא.

אז מה הפתרון?

הפתרון הוא לפנות לעו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה ולהכין הסכם חיים משותפים. בהסכם תצהירו שאתם ידועים בציבור ותפרטו מהו רצונכם באשר לרכושכם כאשר אחד מכם יילך לעולמו. מומלץ (לא חובה) להביא את ההסכם לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה, כדי שייתן לו תוקף משפטי נוסף וגושפנקא לרצונותיכם.

הכותבת היא ליבנת גבסי, עורכת דין ומגשרת, העוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post בישראל 2024 זה לא כל כך פשוט להיות "ידועים בציבור" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי על בעל אלים לשלם לאשתו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות, אנס אותה והתעלל בה, פיזית, מינית ומילולית. את האישה ייצגו בהליכים עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה.

כתב התביעה שהוגש נגד הבעל מגולל מסכת קשה של אלימות שחוותה האישה מצד בעלה.

על פי התביעה, בני הזוג היו נשואים במשך כ-20 שנה. נישואיהם, כך על פי הנטען, היו תוצר של שידוך בכפייה כמנהג העדה של הצדדים, הן מצד הבעל והן מצד קרובי משפחתה של התובעת. הצדדים התארסו כשהתובעת הייתה בת 17 בלבד, ונישאו כאשר היא הייתה בת 18, והנתבע בן 26.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כבר בתחילת הקשר הזוגי ביניהם, נהג הנתבע לבצע בתובעת מעשי אינוס בניגוד לרצונה, ובכך להבטיח כי היא תיאלץ להינשא לו, שכן על פי הדעה שרווחה אז בעדה, זוג שביצע אקט מיני מחויב להינשא לאלתר.

על פי הנטען, כשנה לאחר נישואיהם נולד לבני הזוג בנם הבכור, וכמה שנים לאחר מכן, לאחר שעברו להתגורר בחו"ל, נולדה בתם.

כתב התביעה מפרט, כאמור, מעשי אלימות קשים ביותר מצידו של הנתבע כלפי התובעת. כך למשל, נטען, כי כיומיים בלבד לאחר הולדת הבן הבכור, כשהנתבע נהג באלימות מילולית קשה כלפי התובעת, היא ניסתה לשים קץ לחייה על ידי נטילת כמות מסוכנת של תרופות, ובבית החולים הצילו את חייה.

במקרה אחר, כך על פי הנטען, כשבני הזוג התגוררו בחו"ל, אחותו של הנתבע סילקה את התובעת מהבית, יחד עם בנה התינוק, בן ארבעה חודשים בלבד, כשהיא לבושה בבגדי לילה. התובעת ובנה הפעוט נאלצו להמתין שעות ארוכות מחוץ לבית, בקור של מינוס 28 מעלות, עד שחבר משפחה בא להצילם.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, לאחר תקופה ארוכה של אלימות פיזית, נפשית וכלכלית, שהגיעה לשיאה כאשר הנתבע סטר לתובעת בחוזקה לעיני ילדיה, עד כדי עילפון, החליטה התובעת לעזוב את הבית בחו"ל ולשוב לישראל עם שני ילדיה.

על פי הנטען, כשהתובעת הגיעה לישראל, היא מיד פתחה בהליכים נגד הנתבע, ועקב כך, הוא מצידו, ביצע הברחה של נכסים, בהם בית המגורים של בני הזוג, מכוניותיהם ובית המגורים של הוריו שהיה רשום על שמו במחצית.

עוד נטען, כי כאשר הנתבע החליט לעשות עלייה לארץ, התובעת, חרף כל מסכת ייסוריה, ניסתה לשקם את יחסיהם, בתקווה שעם מעברו של הנתבע לישראל, הוא ישנה את התנהגותו. מהר מאוד היא התבדתה, שכן הנתבע חזר לסורו והמשיך לנהוג בה באלימות.  

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כשהגיעו מים עד נפש, ומשהתובע לא חדל ממעשיו, ואף ביצע בתובעת מעשי אינוס, החליטה התובעת לסיים באופן סופי את פרק הנישואים בחייה, והגישה בקשה ליישוב סכסוך נגד הנתבע. אלא שלאחר הגשת הבקשה, הנתבע, כך נטען, הגביר את אלימותו כלפי התובעת, עד שהיא נאלצה לפתוח בהליך למתן צו הגנה נגדו.

עוד נטען, כי במסגרת ההליך למתן צו הגנה, קיבל בית המשפט את הצעת הבעל לשלוח את בני הזוג לבדיקת פוליגרף. אלא שבעוד הבעל חזר בו מהצעתו שלו ולא ביצע את בדיקת הפוליגרף, האישה ביצעה את הבדיקה, שבה היא נשאלה שתי השאלות: "האם לפני כחודש וחצי בעלך קיים איתך יחסי מין בניגוד להסכמתך" ו"האם בחודשים האחרונים בעלך נוהג כלפייך באלימות מילולית". האישה השיבה בחיוב לשתי השאלות, ונמצאה דוברת אמת.

בתביעה טענו עורכי הדין דוידי ועזריה, כי בשל התנהגותו האלימה של הנתבע, הפיזית והמינית, התובעת סובלת מטראומות, מפחד יומיומי, מקשיי שינה לרבות סיוטים חוזרים ונשנים ומהתפרצויות בכי בלתי נשלטות. לדבריהם, בשל מצבה הנפשי הקשה, היא מטופלת על ידי כל גורמי המקצוע והמרכז לאלימות במשפחה.

בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי לאחר שבחן את כתבי הטענות ושמע את טיעוני הצדדים ובאי כוחם, על הנתבע לפצות את התובעת בסכום של 150 אלף שקלים, וכמו כן עליו לשלם לה הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקלים.

בהליך נוסף שהתקיים, במקביל, בבית הדין הרבני בתביעת הכתובה, שהגישו עורכי הדין דוידי ועזריה בשמה של האישה, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הנתבע ישלם לתובעת גם את דמי כתובתה.

עורכי הדין דוידי ועזריה מסרו בתגובה לפסק הדין: "הנתבע טען כי לא ביצע בתובעת כל מעשה אינוס מעולם, ולחיזוק טענתו אף ציין את העובדה, כי התלונה שהוגשה על ידי התובעת נגדו למשטרה בעניין זה – נגנזה. מנגד, בדיקת הפוליגרף וראיות מוצקות נוספות שהצגנו לבית המשפט, תמכו חד משמעית בגרסת התובעת בדבר מעשי האינוס, ובסופו של יום, הצלחנו להוכיח את הנזק הקשה שנגרם לה עקב מעשיו של הבעל, ולפיכך הוא חויב בתשלום סכום נכבד של פיצויים, דמי כתובה וכן הוצאות משפט".

The post בית המשפט: בעל אלים שאנס את אשתו יפצה אותה ב-150 אלף שקל appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מאת עו"ד ליבנת גבסי

אדם צובר בחייו נכסים רבים – בית, כלי רכב, עסק, ממון, מיטלטלין ועוד. לרשימת הנכסים האלה התווסף בשנים האחרונות נכס נוסף: "נכס דיגיטלי". הנכס החדש הזה, שלפני שלושה וארבעה עשורים לא היה קיים כלל, עשוי כיום להיות משמעותי אף יותר מאשר כל נכס חומרי.

החשיבות הרבה של הנכסים הדיגיטליים וערכם שלא יסולא בפז קיבלו משנה תוקף בעקבות אירועי הזוועה של 7 באוקטובר, שבהם קיפחו את חייהם מאות צעירים, שבאופן טבעי הותירו אחריהם נכסים דיגיטליים. עבור המשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן, הנכסים הדיגיטליים האלה הם בעלי משמעות רגשית ונפשית כה עצומה, שלא ניתן לאמוד אותה בכסף.

בתחילת אפריל החלה ועדת החוקה של הכנסת להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול מש"ס. הצעת החוק נועדה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות, בהן הרשתות החברתיות השונות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות שתאפשר לאדם בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה לאחר מותו למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

מלול אמר בפתח אותו הדיון: "אני מודה לבורא עולם על שנתן לנו את הזכות להוביל את הנושא הזה, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, שבו קיפחו את חייהם כל כך הרבה נרצחים, שמרכז חייהם היה במדיה ובדיגיטל. יש לדון בכובד ראש בהצעה התקדימית, ולדאוג, שמצד אחד, הזיכרונות הדיגיטליים לא יימחקו לטובת המשפחות השכולות, שכן הנכסים הדיגיטליים הללו מהווים עבורם נחמה, ומצד שני, לדאוג לזכויות הפרט השמורות לאדם גם לאחר מותו ולאזן בין האינטרסים הללו".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד בן ציון פייגלסון, עדכן באותו הדיון, כי לרשם הירושות הוגשו יותר מ-1,200 בקשות של קרוביהם של נרצחי המסיבות והעוטף וחללי צה"ל, שמחפשים אחר כל שביב מידע באשר למה שקרה ברגע האחרון של חיי יקיריהם.

הצעת החוק מבקשת, אם כן, לתת מענה ראשוני לסוגיה כבדת משקל, שהתעוררה בצורה טראגית לאחר 7 באוקטובר, אבל היא כמובן רחבה יותר: מה עושים עם הנכסים והזיכרונות הדיגיטליים של מי שנפטר?

• עורכי דין בחיפה והקריות

תחילה נסביר מה הם "נכסים דיגיטליים"

נכס דיגיטלי יכול להיות כל דבר שקשור למדיה הדיגיטלית: חשבונות ברשתות החברתיות השונות, חשבונות דואר אלקטרוני, חשבונות בנקאיים מקוונים, ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, תמונות וסרטוני וידאו, יומני רשת (בלוגים), אחסון ענן, פטנטים, אתרי אינטרנט ועוד.

המונח "עיזבון דיגיטלי" שנוי במחלוקת, שכן הוא מניח מראש שמדובר בקניין בר הורשה, בעוד שחלק משמעותי מהנכס הדיגיטלי אינו בעל אופי קנייני, כמו תכתובת פרטית או העדפות מוזיקליות או חשבון אינסטגרם. לכן, טעות נפוצה היא לחשוב שנכס זה אינו רכוש שעובר בירושה.

נכון להיום, עד שהצעת החוק תעבור, בישראל אין חוק ספציפי העוסק בירושה דיגיטלית, אבל עם זאת, החוק הישראלי בהחלט מכיר בכך שנכסים דיגיטליים הם רכוש העובר בירושה, וניתן להעבירם ליורשים בהתאם לדיני הירושה. עם זאת, ללא תכנון ירושה דיגיטלי נכון, נכסים אלה יכולים ללכת לאיבוד לנצח או להיחשף לגורמים לא מורשים.

טעות נפוצה נוספת היא לחשוב שאין צורך בתכנון ירושה דיגיטלי, כי הוא נחוץ רק לעשירים. זוהי תפיסה שגויה מהיסוד, שכן, בעידן הנוכחי, כמעט לכל אדם יש נכס דיגיטלי אחד או יותר, ואם רוצה להבטיח את שרידותו גם לאחר מותו על ידי העברתו ליורשיו, עליו לתכנן זאת בקפידה באמצעות עורך דין.

הבעייתיות של הנכסים הדיגיטליים היא, כאמור, בכך שהם אינם חומריים ומוחשיים, והעברתם ליורשים כחלק מחלוקת עיזבון רגילה אינה פשוטה כמו למסור מסמכים או מפתח. לכן, צריך לתכנן את התהליך מראש ולוודא שליורשים תהיה זכות גישה לנכסים הדיגיטליים ושימוש בהם לאחר מות בעליהם.

דוגמה טובה לנחיצותו וחשיבותו של תכנון ירושה היא המטבעות הקריפטוגרפיים הנשמרים בארנק הדיגיטלי. הארנק מוצפן בצורות שונות, והסיסמה לארנק היא המפתח שלו. אם אבד המפתח (הסיסמה), אבדה גם הגישה לארנק הדיגיטלי והוא אינו ניתנת לפריצה (לפחות לא היום). מהמצב הזה, שבו נכסים אלה עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם, ניתן להימנע על ידי התייחסות מראש בתכנון הירושה.  

יש לשים לב, כי, נכון להיום, בהיעדר חקיקה ייעודית, הגישה למידע דיגיטלי שנותר אחרי מות האדם כפופה לחוזה שבין המשתמשים לבין ספק השירות (אפל, פייסבוק, גוגל ודומיהם). זה גם המצב המשפטי ברוב מדינות העולם, למעט ארצות הברית, שבה יש הסדרה מפורטת יותר, ולמעט מספר מדינות באירופה, שהאריכו את הגנת הפרטיות גם אחרי מות האדם.

צריך לזכור גם, כי לעיתים הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר וכד') מוחקות את חשבונות הנפטר, עקב חוסר פעילות, אלא אם כן קרובי הנפטר משתלטים על החשבונות המקוונים, בין אם בצורה חוקית ובין אם לאו.

ההמלצה שלי: דאגו לנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם, ועשו זאת רק מול עורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה. עורך דין, שדיני ירושה הם תחום עיסוקו, יסביר לכם את הסוגיה על כל היבטיה, ויידע לשלב את הנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם תוך מתן הנחיות והוראות מפורשות בנוגע למה שייעשה בהם לאחר מותכם.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, המוסמכת על פי משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post אירועי הזוועה של 7 באוקטובר רק חידדו את השאלה: מה עושים עם נכס דיגיטלי של נפטר? appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מאת עו"ד ליבנת גבסי

פסק דין תקדימי ודרמטי: שלושה עשורים אחרי פרשת העוברים המוקפאים של בני הזוג דניאל ורותי נחמני, שהסעירה את המדינה ואת מערכת המשפט בשנות ה-90, קבעה לאחרונה השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, כי אישה, שחלתה בסרטן והפכה עקרה, תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שהופרו מביציות שלה ומזרעו של בן זוגה לשעבר, ולהפוך לאם באמצעות פונדקאית חרף התנגדותו של בן הזוג.

כמו בפרשת נחמני גם בפסיקה החדשה הזו, השאלה שעמדה במרכז הדיונים המשפטיים הייתה הזכות להורות אל מול החירות של הפרט שלא להיות הורה וזכותו לשלוט בחייו ולתכננם.

על פי פסק הדין, בני הזוג ניהלו מערכת יחסים שנמשכה כארבע שנים, במהלכן התברר כי האישה, כיום בת 39, חלתה בסרטן השחלה. לאחר שהגידול והשחלה הנגועה נכרתו והאישה עברה סדרה של טיפולים כימותרפיים, החליטו בני הזוג לשמר בהקפאה עוברים שיופרו מביציות של האישה ומזרעו של הגבר. כמו כן, הם חתמו על תצהיר, שעל פיו העוברים יוחדרו אך ורק לרחמה של האישה ולא לאם פונדקאית. סעיף נוסף בתצהיר קבע, כי אם אחד מבני הזוג יילך לעולמו או ייעלם, "רשאי הצד הנותר לבחור בדרך הטיפול בחומר הגנטי שניתן על ידי הצדדים לצורך ההפריה".

לאחר שהאישה עברה הליך ראשון של הפריה חוץ-גופית, שבו נשאבו ממנה שלוש ביציות בלבד, הסרטן התפשט בגופה, ובהמלצת רופאיה, הופסק מיידית הטיפול לשימור הפוריות והיא החלה בסדרה של טיפולים כימותרפיים. לאחר שישה סבבים של טיפול, עקב ממצאים רפואיים, הוחלט לבצע כריתה של הרחם והשחלה הנוספת וכן חלק מהכבד. חודש לאחר כריתת הרחם, הודיע הגבר לאישה, כי הוא מבקש לסיים את מערכת היחסים הזוגית, והצדדים נפרדו.

באוקטובר 2020, בחלוף כארבע שנים מהפרידה, פנתה האישה לבן זוגה לשעבר וביקשה ממנו את הסכמתו להשתמש בעוברים המוקפאים. הגבר, שנישא בינתיים לאישה אחרת והביא ילדים לעולם, סירב. לפיכך, החליטה האישה להגיש נגדו את התביעה.

בכתב ההגנה טען הגבר, כי אי אפשר לכפות עליו להיות אב בעל כורחו. כמו כן, הוא הפנה את בית המשפט לסעיף בתצהיר שבו הוסכם על ידי בני הזוג שלא יבוצע הליך פונדקאות.

האישה טענה מנגד, באמצעות באי כוחה, כי דחיית הבקשה שלה תהווה גזירת גורל אכזרית עבורה, שכן היא לעולם לא תוכל להיות אם ביולוגית לילד.

בפסק דין ארוך ומנומק קבעה השופטת קודלר-עיאש, כי אף על פי שהסכסוך נוגע לזכויות שוות ערך – זכות האישה להורות אל מול זכות הגבר שלא להיות הורה – בפועל אין הדבר כך, שכן הגבר כבר מימש את זכותו להורות והפך לאבא. "בעוד שהנתיב היחיד של התובעת לממש את הזכות להורות היא שימוש בעוברים באמצעות אם נושאת, הנתבע כבר צעד בדרך הנתיב להורות וזכה להפוך להורה. לא ניתן בנסיבות אלו לומר, כי מדובר בהתנגשות של זכויות שוות משקל והיקף", קבעה השופטת.

באשר לסעיף בתצהיר, שבו הוסכם שהעוברים לא יוחדרו לאם פונדקאית, פסקה השופטת, כי הסעיף האחר, שקובע כי כל אחד מהצדדים יוכל להשתמש בעוברים במקרה של "היעלמות" או מוות, מכרסם משמעותית בסעיף האוסר על החדרתם לאם פונדקאית. בהקשר זה קבעה השופטת: "הנתבע חתם על מסמך שאמנם מגביל את אפשרות הפונדקאות אך אינו שולל את האפשרות שילד ייוולד מזרעו, גם אם הוא עצמו לא יגדל אותו במקרה שהוא נעלם או הלך לעולמו… הנתבע כרך עצמו בגורל ליבת הזכות להורות של התובעת באמצעות חתימה על 'הסכם מיוחד', תוך שלגישתו בעת חתימתו על ההסכם המיוחד כבר ידע כי אין בכוונתו לפתח את הזוגיות עם התובעת ולהיות הורה במשותף יחד איתה. על אף שפעל להגבלת זכות ההורות של התובעת אך ורק מעוברים שהופרו בזרעו, הוא מבקש היום למנוע מהתובעת את זכותה על פי אותו הסכם. אני סבורה, כי הנתבע אינו יכול לשחרר עצמו ממשמעויותיו הנרחבות של ההסכם המיוחד שיצר עם התובעת".

לאור כל זאת, פסקה השופטת קודלר עיאש שהאישה תוכל להשתמש בעוברים לצורך הבאת ילדים באמצעות פונדקאית. כדי לצמצם את הפגיעה בבן הזוג לשעבר, קבעה השופטת, כי אם האישה תהפוך לאם, היא תיחשב להורהו היחיד, אלא אם כן הנתבע יבקש אחרת.

את פסק הדין מסיימת השופטת בתפילה, כי "גורלה של התובעת בעניין עקרותה יהיה כגורלה של חנה אימנו ולא כגורלה של רות נחמני, ובכך תבוא נחמתה מהדרך הארוכה שהיא צועדת בנתיב הזכות להורות".

בפרשת נחמני, להזכיר, פסק בית המשפט העליון, כי רותי נחמני יכולה להשתיל את העוברים המוקפאים שנוצרו מביציותיה ומזרעו של דניאל, בן זוגה לשעבר, ברחמה של אם פונדקאית, אולם כאשר ביקשה לבצע את התהליך, התברר כי העוברים לא שרדו את ההפשרה, ובכך נסתם הגולל על אפשרותה של נחמני להיות אם ביולוגית.

סביר להניח, כי כמו בפרשת נחמני, גם בפרשה זו עוד לא נאמרה המילה האחרונה, שהרי יש לאקס יכולת להגיש ערעור על פסק הדין, וגם היא תגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי ו/או העליון.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

ב"כ התובעת: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר

ב"כ הנתבע: עו"ד דיינה הר אבן

The post למרות התנגדות בן הזוג לשעבר: בית המשפט התיר לאישה להביא ילדים מעוברים מוקפאים שנוצרו מביציות שלה ומזרעו של האקס appeared first on חדשות חיפה והקריות.

תחילתו של הסיפור בשנת 2013, אז כתבה המנוחה את צוואתה הראשונה, לפיה היא מורישה את כל רכושה לבת הבכורה. בצוואתה הבהירה המנוחה כי מעשיה נובעים מתוך הוכרת תודה על הטיפול החם והמסור לו זכתה מצידה של הבת הבכורה ובני משפחתה. אלא שסיפור הירושה קיבל תפנית משמעותית כשלוש שנים לאחר מכן. בעקבות מחלה קשה וחשוכת מרפא החליטה המנוחה כי ברצונה לחדש את הקשר עם שתי בנותיה הנוספות.

לצד חידוש הקשר דאגה המנוחה להעביר לכל אחת משתי בנותיה 250 אלף ש"ח (חצי מיליון סך הכל) ובנוסף, דאגה המנוחה לשנות את צוואתה לטובתן של שתי האחיות תוך כדי ציון, במסגרת הצוואה החדשה, כי ברצונה לדאוג לעתידם הכלכלי של שתי בנותיה, מאחר והבת הבכורה קיבלה כספים רבים עוד בחייה, זאת לצד מתנות שוות ערך רב לבני משפחתה.

אלא שעל אף העובדה כי בידי התובעות הייתה לכאורה מוחזקת צוואה כשרה ומפורשת, לפיה רכושה של המנוחה (כ-1.2 מיליון ש"ח) יתחלק בין שתיהן בלבד, פרט נוסף ומשמעותי הצליח להפוך את התמונה. מסתבר שחודש בלבד לפני מותה רשמה המנוחה את הבת הבכורה, כשותפה וכבעלים נוספים בחשבון הבנק שלה, בו כאמור היו מצויים מיליוני שקלים.

לאחר מות אמן, הגישו שתי האחיות הזכאיות לירושה, תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו כל הכספים המצויים בחשבון הבנק של המנוחה, שייכים להן ואמורים להתחלק בין שתיהן בלבד, כך על פי הצוואה הנוכחית.

בנוסף, טענו האחיות במסגרת כתב תביעתן, שלל טענות ביחס לחוסר יכולתה הקוגנטיבית של המנוחה להביע את רצונה ולהבין את תוצאות מעשיה וכי הנתבעת דאגה להחתימה על המסמכים, מבלי שהמנוחה הבינה את המשמעות לכך. לחילופין טענו התובעות, כי ביצוע הרישום של אחותן כבעלים בחשבון בוצע על ידי המנוחה אך ורק לשם העזרה בניהול החשבון, מבלי כוונה להקנות לה זכות בעלות בכספים.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמה של הנתבעת באמצעות עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה היא הכחישה את הטענות המיוחסות לה והציגה את גרסתה. לצורך ביסוס הטענות השיגו עורכי דינה שמשון דוידי ועוז עזריה חומר ראיות רגיש ומשמעותי שהביא בסופו של יום לניצחון בתיק. אחת הראיות הייתה חוות דעת רפואית ששללה את טענות התובעות לעניין היעדר יכולתה הקוגנטיבית של המנוחה.

עוד הוסיפו עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, כי אחיותיה של הנתבעת ניסו בכל דרך אפשרית לשנות את רצונה של המנוחה וכי הן רק חמדו בכספה.

בפסק הדין שניתן קבעה כב' השופטת, כי דין התביעה להידחות על הסף, תוך כדי חיוב התובעות בסך של 40,000 ₪ לטובת הנתבעת, זאת לצד הכרעה כי הנתבעת זכאית למחצית מהכספים אשר היו קיימים בחשבון הבנק.
כב' השופטת אף מצאה לנכון למתוח ביקורת חריפה על התובעות, זאת על רקע הסתירות שהתגלו במהלך עדותן בחקירתן, על ידי עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה והוסיפה כי: ״טוב היו עושות התובעות לו תביעה זו לא הייתה באה לעולם״.

מעורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה שייצגו את הבת שלא הופיעה בצוואת אמה נמסר בתגובה לפסק הדין: "שמחים שהצדק יצא לאור ורצונה האחרון של המנוחה התגשם".

The post בניגוד לצוואת האם: ביהמ"ש פסק כי בתה תקבל מחצית מעזבונה appeared first on חדשות חיפה והקריות.