בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי על בעל אלים לשלם לאשתו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות, אנס אותה והתעלל בה, פיזית, מינית ומילולית. את האישה ייצגו בהליכים עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה.

כתב התביעה שהוגש נגד הבעל מגולל מסכת קשה של אלימות שחוותה האישה מצד בעלה.

על פי התביעה, בני הזוג היו נשואים במשך כ-20 שנה. נישואיהם, כך על פי הנטען, היו תוצר של שידוך בכפייה כמנהג העדה של הצדדים, הן מצד הבעל והן מצד קרובי משפחתה של התובעת. הצדדים התארסו כשהתובעת הייתה בת 17 בלבד, ונישאו כאשר היא הייתה בת 18, והנתבע בן 26.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כבר בתחילת הקשר הזוגי ביניהם, נהג הנתבע לבצע בתובעת מעשי אינוס בניגוד לרצונה, ובכך להבטיח כי היא תיאלץ להינשא לו, שכן על פי הדעה שרווחה אז בעדה, זוג שביצע אקט מיני מחויב להינשא לאלתר.

על פי הנטען, כשנה לאחר נישואיהם נולד לבני הזוג בנם הבכור, וכמה שנים לאחר מכן, לאחר שעברו להתגורר בחו"ל, נולדה בתם.

כתב התביעה מפרט, כאמור, מעשי אלימות קשים ביותר מצידו של הנתבע כלפי התובעת. כך למשל, נטען, כי כיומיים בלבד לאחר הולדת הבן הבכור, כשהנתבע נהג באלימות מילולית קשה כלפי התובעת, היא ניסתה לשים קץ לחייה על ידי נטילת כמות מסוכנת של תרופות, ובבית החולים הצילו את חייה.

במקרה אחר, כך על פי הנטען, כשבני הזוג התגוררו בחו"ל, אחותו של הנתבע סילקה את התובעת מהבית, יחד עם בנה התינוק, בן ארבעה חודשים בלבד, כשהיא לבושה בבגדי לילה. התובעת ובנה הפעוט נאלצו להמתין שעות ארוכות מחוץ לבית, בקור של מינוס 28 מעלות, עד שחבר משפחה בא להצילם.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, לאחר תקופה ארוכה של אלימות פיזית, נפשית וכלכלית, שהגיעה לשיאה כאשר הנתבע סטר לתובעת בחוזקה לעיני ילדיה, עד כדי עילפון, החליטה התובעת לעזוב את הבית בחו"ל ולשוב לישראל עם שני ילדיה.

על פי הנטען, כשהתובעת הגיעה לישראל, היא מיד פתחה בהליכים נגד הנתבע, ועקב כך, הוא מצידו, ביצע הברחה של נכסים, בהם בית המגורים של בני הזוג, מכוניותיהם ובית המגורים של הוריו שהיה רשום על שמו במחצית.

עוד נטען, כי כאשר הנתבע החליט לעשות עלייה לארץ, התובעת, חרף כל מסכת ייסוריה, ניסתה לשקם את יחסיהם, בתקווה שעם מעברו של הנתבע לישראל, הוא ישנה את התנהגותו. מהר מאוד היא התבדתה, שכן הנתבע חזר לסורו והמשיך לנהוג בה באלימות.  

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כשהגיעו מים עד נפש, ומשהתובע לא חדל ממעשיו, ואף ביצע בתובעת מעשי אינוס, החליטה התובעת לסיים באופן סופי את פרק הנישואים בחייה, והגישה בקשה ליישוב סכסוך נגד הנתבע. אלא שלאחר הגשת הבקשה, הנתבע, כך נטען, הגביר את אלימותו כלפי התובעת, עד שהיא נאלצה לפתוח בהליך למתן צו הגנה נגדו.

עוד נטען, כי במסגרת ההליך למתן צו הגנה, קיבל בית המשפט את הצעת הבעל לשלוח את בני הזוג לבדיקת פוליגרף. אלא שבעוד הבעל חזר בו מהצעתו שלו ולא ביצע את בדיקת הפוליגרף, האישה ביצעה את הבדיקה, שבה היא נשאלה שתי השאלות: "האם לפני כחודש וחצי בעלך קיים איתך יחסי מין בניגוד להסכמתך" ו"האם בחודשים האחרונים בעלך נוהג כלפייך באלימות מילולית". האישה השיבה בחיוב לשתי השאלות, ונמצאה דוברת אמת.

בתביעה טענו עורכי הדין דוידי ועזריה, כי בשל התנהגותו האלימה של הנתבע, הפיזית והמינית, התובעת סובלת מטראומות, מפחד יומיומי, מקשיי שינה לרבות סיוטים חוזרים ונשנים ומהתפרצויות בכי בלתי נשלטות. לדבריהם, בשל מצבה הנפשי הקשה, היא מטופלת על ידי כל גורמי המקצוע והמרכז לאלימות במשפחה.

בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי לאחר שבחן את כתבי הטענות ושמע את טיעוני הצדדים ובאי כוחם, על הנתבע לפצות את התובעת בסכום של 150 אלף שקלים, וכמו כן עליו לשלם לה הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקלים.

בהליך נוסף שהתקיים, במקביל, בבית הדין הרבני בתביעת הכתובה, שהגישו עורכי הדין דוידי ועזריה בשמה של האישה, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הנתבע ישלם לתובעת גם את דמי כתובתה.

עורכי הדין דוידי ועזריה מסרו בתגובה לפסק הדין: "הנתבע טען כי לא ביצע בתובעת כל מעשה אינוס מעולם, ולחיזוק טענתו אף ציין את העובדה, כי התלונה שהוגשה על ידי התובעת נגדו למשטרה בעניין זה – נגנזה. מנגד, בדיקת הפוליגרף וראיות מוצקות נוספות שהצגנו לבית המשפט, תמכו חד משמעית בגרסת התובעת בדבר מעשי האינוס, ובסופו של יום, הצלחנו להוכיח את הנזק הקשה שנגרם לה עקב מעשיו של הבעל, ולפיכך הוא חויב בתשלום סכום נכבד של פיצויים, דמי כתובה וכן הוצאות משפט".

The post בית המשפט: בעל אלים שאנס את אשתו יפצה אותה ב-150 אלף שקל appeared first on חדשות חיפה והקריות.

האם בנק הפועלים התעמר בעובד והעליל עליו עלילות שווא, רק משום שחשף לכאורה שורה של ליקויים חמורים בהתנהלות הבנק מול לקוחותיו? בשאלה זו נדרש להכריע בימים אלה בית משפט השלום באילת, במסגרת תביעה שהגישו עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, בשמו של העובד.

על פי התביעה, העובד, בעל תואר ראשון בכלכלה ומימון ותואר שני בבנקאות ומימון, הועסק בסניף בנק הפועלים באילת במשך כ-11 שנים, תחילה כיועץ השקעות פיננסי ובהמשך כיועץ פנסיוני בכיר. הדברים, כך נטען, התנהלו על מי מנוחות, עד אותו היום שבו גילה התובע אי סדרים לכאורה בהתנהלות הבנק.

על פי התביעה, מהרגע שבו החליט התובע להביע את מורת רוחו בפני מנהלו הישיר על המעשים הפסולים, הוא הפך להיות דמות בלתי רצויה עבור המערכת כולה, שהחליטה מצידה לצאת למסע של התעמרות ורדיפה נגדו. השיא היה, כך נטען, כאשר הוחלט להעליל עליו, כאילו הטריד מינית את אחת העובדות, וזאת רק משום שבאחת ההפסקות של יום שגרתי בעבודה סיפר בדיחה בחוג עמיתיו. לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה אחד העובדים סיפר בדיחה כזו או אחרת בחוג החברים, אולם מעולם הדבר לא נתפס כהטרדה מינית.

בעקבות אותה בדיחה תמימה, כך על פי התביעה, זומן התובע לשימוע במשרדי הממונה הארצית על הטרדות מיניות של הבנק בבאר שבע, שם נחקר באופן תמוה ומגמתי במשך שעות רבות על לא עוול בכפו. מהחקירה, כך נטען, יצא התובע אדם שבור, אומלל ומוכה נפשית, וכל זאת בשל מעשה שכלל לא ביצע.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, חרף רמיסת שמו הטוב וההשפלה שעבר, החליט התובע לאסוף את כוחותיו, וכעבור מספר ימים שב לעבודתו בסניף הבנק. אלא שעל פי התביעה, או אז התחוור לו, כי היחס כלפיו השתנה באופן קיצוני עד כדי התעמרות של ממש.

כך למשל נטען, כי במטרה להשפילו ולבזותו בפני לקוחותיו ועמיתיו, הוחלט להעביר את התובע לעמדת עבודה פינתית ומרוחקת, ואם לא די בכך, היה גם מי שדאג להפיץ את דבר חקירתו ואת תוכנה בקרב עובדי הסניף, עוד בטרם הוסקו מסקנות כלשהן. כתוצאה מכך, כנטען, לא רק הקריירה המקצועית של התובע קרסה, אלא גם התא המשפחתי שלו, שכן המידע על תוכן חקירתו הגיע גם לאשתו, ובהמשך הם התגרשו.

עוד נטען, כי התובע, שלא יכול היה לשאת עוד את המצב שאליו נקלע, שקע בדיכאון עמוק, ובמשך כשבעה חודשים שהה בחופשת מחלה, במהלכם קיבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי קשה, ועקב כך, אף הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה עם 18.75 אחוזי נכות.

אלא שעל פי התביעה, גם כשהתובע היה במצב נפשי כה קשה, לא פסקה מסכת ההתעמרות מצד הנהלת הבנק. כך למשל נטען, כי כבר בתחילת חופשת המחלה דרש ממנו מנהלו להתלות את רישיונותיו לייעוץ השקעות וייעוץ פנסיוני, וזאת בטענה כי לא יוכל עוד לשוב לשמש בתפקידו, וכי הוחלט להעבירו לתפקיד זוטר כפקיד בקופה, שאינו תואם את מעמדו, כישוריו והשכלתו.

במקביל, כך נטען, התקבל אצל התובע מכתב, המסכם את חקירתו תחת הכותרת "סיכום בירור בנושא הטרדה מינית", ובו צוין, כי התבטאותו כלפי העובדת באמירות גסות "עלולות להתפרש כהטרדה מינית מילולית". לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, על מנת להצדיק את מעשי ההתעמרות בתובע, הוחלט בהנהלת הסניף להעניש את התובע בנזיפה בלבד, אך בד בבד דאגו לקבל את הסכמתו המאולצת להתפטר, לנוכח העברתו לתפקיד זוטר במהלך ימי המחלה, ואף החתימו אותו על מכתב בדבר סיום העסקתו.

אלא שגם בכך לא תמה הסאגה. על פי התביעה, ביום שלמחרת, לאחר שהתובע חתם על המכתב ובעודו בחופשת מחלה, הוא שלח בקבוצת הוואטסאפ של חבריו לעבודה הודעת פרידה. בעקבות אותה ההודעה, כך נטען, ובאופן תמוה, הוא זומן שוב לחקירה במשרדי ההנהלה, הפעם בתל אביב, וגם הפעם נחקר במשך שעות ארוכות, וזאת חרף מצבו הנפשי הקשה ובעיצומה של חופשת מחלה. לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, גם חקירה זו, כמו קודמתה, הייתה מגמתית ונעדרת אובייקטיביות, ומטרתה הייתה אחת: לסתום את פיו של התובע, לזרוע בו פחד ולהזהירו מפני נקיטת צעדים נגד הבנק.

הפעם, כך על פי התביעה, הגדיש הבנק את הסאה, והתובע שלא הספיק להתאושש מהטראומה שהותירה בו החקירה הקודמת, יצא ממשרדי ההנהלה והתמוטט ברחוב לאחר שלקה בליבו.

בתביעה מתבקש בית המשפט לקבוע, כי בנק הפועלים הוא האחראי הישיר לנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו לתובע, הממוניים והבלתי ממוניים, בהם הפגיעה האנושה בשמו הטוב, מצבו הבריאותי הקשה, הרס משפחתו והרס משלח ידו. כמו כן, מתבקש בית המשפט להורות לבנק לשלם לתובע פיצויים בסכום ניכר בהתאם לחומרת הנזקים, ולפרסם בפומבי, התנצלות שבה יבהיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי המעשים שייחס לתובע לא היו ולא נבראו.

בכתב ההגנה טוען הבנק, כי טענות התובע באשר להתנכלות תעסוקתית הן חסרות כל בסיס עובדתי, שכן יחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים לעיתים בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין מעסיקו ובין העובד לבין עמיתיו. עוד טוען הבנק, כי מדובר בתביעה טורדנית, קנטרנית ומשוללת כל יסוד.

לטענת הבנק, היחס לו זכה התובע היה סביר, הגון ומכבד, ואין כל קשר סיבתי בין היחס אותו קיבל התובע לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים. "ניסיונו של התובע לקשור בין מצבו הנפשי הנטען לאירועים הנטענים בכתב התביעה והמוכחשים בזאת, דינו להידחות… ככל שהתובע סובל מנכות נפשית כלשהי, וכפועל יוצא ממגבלה תפקודית, אזי יש לייחס נכות זו לעברו הרפואי של התובע ו/או לאירועי חיים שאינם קשורים כלל לאירוע או אירועים בעבודתו של התובע", לשון כתב ההגנה.

The post עובד לשעבר תובע פיצויים מבנק הפועלים: "העלילו עליי כי הטרדתי מינית רק כי חשפתי אי סדרים" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

תחילתו של הסיפור בשנת 2013, אז כתבה המנוחה את צוואתה הראשונה, לפיה היא מורישה את כל רכושה לבת הבכורה. בצוואתה הבהירה המנוחה כי מעשיה נובעים מתוך הוכרת תודה על הטיפול החם והמסור לו זכתה מצידה של הבת הבכורה ובני משפחתה. אלא שסיפור הירושה קיבל תפנית משמעותית כשלוש שנים לאחר מכן. בעקבות מחלה קשה וחשוכת מרפא החליטה המנוחה כי ברצונה לחדש את הקשר עם שתי בנותיה הנוספות.

לצד חידוש הקשר דאגה המנוחה להעביר לכל אחת משתי בנותיה 250 אלף ש"ח (חצי מיליון סך הכל) ובנוסף, דאגה המנוחה לשנות את צוואתה לטובתן של שתי האחיות תוך כדי ציון, במסגרת הצוואה החדשה, כי ברצונה לדאוג לעתידם הכלכלי של שתי בנותיה, מאחר והבת הבכורה קיבלה כספים רבים עוד בחייה, זאת לצד מתנות שוות ערך רב לבני משפחתה.

אלא שעל אף העובדה כי בידי התובעות הייתה לכאורה מוחזקת צוואה כשרה ומפורשת, לפיה רכושה של המנוחה (כ-1.2 מיליון ש"ח) יתחלק בין שתיהן בלבד, פרט נוסף ומשמעותי הצליח להפוך את התמונה. מסתבר שחודש בלבד לפני מותה רשמה המנוחה את הבת הבכורה, כשותפה וכבעלים נוספים בחשבון הבנק שלה, בו כאמור היו מצויים מיליוני שקלים.

לאחר מות אמן, הגישו שתי האחיות הזכאיות לירושה, תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו כל הכספים המצויים בחשבון הבנק של המנוחה, שייכים להן ואמורים להתחלק בין שתיהן בלבד, כך על פי הצוואה הנוכחית.

בנוסף, טענו האחיות במסגרת כתב תביעתן, שלל טענות ביחס לחוסר יכולתה הקוגנטיבית של המנוחה להביע את רצונה ולהבין את תוצאות מעשיה וכי הנתבעת דאגה להחתימה על המסמכים, מבלי שהמנוחה הבינה את המשמעות לכך. לחילופין טענו התובעות, כי ביצוע הרישום של אחותן כבעלים בחשבון בוצע על ידי המנוחה אך ורק לשם העזרה בניהול החשבון, מבלי כוונה להקנות לה זכות בעלות בכספים.

בכתב ההגנה שהוגש מטעמה של הנתבעת באמצעות עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה היא הכחישה את הטענות המיוחסות לה והציגה את גרסתה. לצורך ביסוס הטענות השיגו עורכי דינה שמשון דוידי ועוז עזריה חומר ראיות רגיש ומשמעותי שהביא בסופו של יום לניצחון בתיק. אחת הראיות הייתה חוות דעת רפואית ששללה את טענות התובעות לעניין היעדר יכולתה הקוגנטיבית של המנוחה.

עוד הוסיפו עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, כי אחיותיה של הנתבעת ניסו בכל דרך אפשרית לשנות את רצונה של המנוחה וכי הן רק חמדו בכספה.

בפסק הדין שניתן קבעה כב' השופטת, כי דין התביעה להידחות על הסף, תוך כדי חיוב התובעות בסך של 40,000 ₪ לטובת הנתבעת, זאת לצד הכרעה כי הנתבעת זכאית למחצית מהכספים אשר היו קיימים בחשבון הבנק.
כב' השופטת אף מצאה לנכון למתוח ביקורת חריפה על התובעות, זאת על רקע הסתירות שהתגלו במהלך עדותן בחקירתן, על ידי עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה והוסיפה כי: ״טוב היו עושות התובעות לו תביעה זו לא הייתה באה לעולם״.

מעורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה שייצגו את הבת שלא הופיעה בצוואת אמה נמסר בתגובה לפסק הדין: "שמחים שהצדק יצא לאור ורצונה האחרון של המנוחה התגשם".

The post בניגוד לצוואת האם: ביהמ"ש פסק כי בתה תקבל מחצית מעזבונה appeared first on חדשות חיפה והקריות.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתו של הגבר, לזכויות בדירה בה התגורר במשך שני עשורים עם בת זוגו, על אף שהדירה נקנתה על ידי האישה שנים רבות לפני שנישאו.

במסגרת פסק הדין נקבע בין היתר כי התנהלותם הכלכלית של הצדדים במהלך חייהם המשותפים, מעידה שהייתה בין בני הזוג כוונת שיתוף.

הדירה נרכשה על ידי הנתבעת בשנת 1997 כאשר מרבית הסכום (למעלה מ- 80%) מומן באמצעות משכנתא שלקחה על עצמה האישה. בהמשך השנים הכירה האישה את התובע ולאחר היכרות מתמשכת וזוגיות שניהלו השניים הזוג עבר להתגורר יחד בדירה המדוברת.

בשנת 2019 יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון, התובע גורש מהדירה על ידי האישה. בשלב מסוים אף היה ניסיון בין בני הזוג לסיים את מערכת היחסים בדרכי שלום, באמצעות הסכם גירושין שלא צלח, בשל חזרתה של האישה מההסכמות.

כחצי שנה לאחר מכן הגיש התובע באמצעות עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, את תביעתו להכיר בו כבעלים במחצית הזכויות בדירה.

במסגרת התביעה טען התובע, כי על אף שהדירה רשומה על שם האישה, בפועל הוא זה שנשא בעול החזרי המשכנתא, דבר שקיבל ביטוי במסגרת הסכם הגירושין, בו סוכם שהנתבעת תעביר לו 200,000 שקל, כנגד וויתורו של התובע על טענות לזכויות בדירה. בנוסף, התובע טען שההסכם מעיד על הכרת הנתבעת בזכותו בדירה.

מנגד טענה הנתבעת כי היא היחידה ששילמה את המשכנתא. לדברי הנתבעת היא עמלה קשות כדי לרכוש את הדירה, עבורה ועבור ילדיה מנישואיה הקודמים, זאת לצד העובדה כי לא היה לצדדים חשבון משותף והם התנהלו בהפרדה רכושית מוחלטת.

במהלך ניהול ההליכים, עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, הגישו בקשות לקבלת צווים לגילוי מסמכים מגופים שונים, כגון: המוסד לביטוח לאומי, הבנק הממשכן והלשכה להוצאה לפועל, זאת לאחר חקירה שבוצעה על ידי המשרד אשר גילתה כי לאישה היו חובות עצומים עוד טרם היכרות הצדדים, אשר מנעו ממנה לשאת בהחזר תשלומי המשכנתא.

תוצאות החקירה של משרד עורכי הדין דוידי ועזריה הביאו לכלל מסקנה, כי ללא עזרתו הכלכלית של התובע לא הייתה באפשרות הנתבעת להתקיים, קל וחומר לעמוד בתשלום החזרי המשכנתא.

קריסת הנתבעת במהלך החקירה

במסגרת פסק הדין שניתן קבעה השופטת כי גרסתה של הנתבעת כפי שהוצגה בכתב הגנתה ובתצהיר עדות ראשית מטעמה "קרסה בחקירתה הנגדית" ובפועל רק חיזקה ואיששה את טענות התובע בדבר כוונת שיתוף בזכויות בדירה.

כך למשל: בעוד שבכתבי טענותיה, טענה הנתבעת שהתובע לא שילם את החזרי המשכנתא- בחקירתה הנגדית היא הודתה בפה מלא, כי כל עוד לתובע הייתה משכורת הם עמדו בתשלומי הבית והמשכנתא.

עוד הוסיפה השופטת כי מנתוני התעסוקה של הנתבעת מהמוסד לביטוח לאומי, אשר הוגשו כראיה מצד התובע, עולה ששכרה לאורך השנים היה נמוך מאוד, באופן המחזק את טענת התובע לכך שהיא לא הייתה יכולה לעמוד בתשלומי המשכנתא לבדה.

בית המשפט מצא לנכון לקבל את טענתו של התובע, לפיה הסכמתה של הנתבעת במסגרת הסכם הגירושין לשלם לתובע תגמול עבור הדירה מהווה אינדיקציה נוספת לכך שראתה בו כשותף לזכויות בדירה.

בפני בית המשפט הוצגו ראיות כבדות משקל אשר בסופו של יום הובילו לקבלת תביעתו של התובע, כך שהינו זכאי להירשם כבעל מחצית מזכויות הדירה, תוך כדי חיוב הנתבעת בהוצאות מתונות על סך 3,000 שקלים, זאת לאחר התחשבות בנתבעת בשל מצבה הכלכלי ובשל היקף הזמן של ניהול ההליך המשפטי.

עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה מסרו בתגובה לאתר חדשות מה הלוז: ״החלטת השופטת מבהירה בצורה ברורה וחד משמעית את טענותיו של התובע כפי שהוצגו מלכתחילה. שמחים שהצדק נעשה״.

The post דירת המריבה: קנתה דירה לפני החתונה – ביהמ"ש קבע כי הבעל יקבל חצי appeared first on חדשות חיפה והקריות.