מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ערך סיור באזור חיפה וקריית ביאליק. במהלך הסיור נפגש עם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ועם ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי. המבקר ביקר באתר הסמוך למקום שבו פגע טיל בשכונת צור שלום בקריית ביאליק.

במהלך הביקור התייחס אנגלמן לפערים הקיימים בטיפול בעורף, ואמר: "נדרש טיפול מהיר ויעיל יותר בכל הנוגע למס רכוש, תוך התחשבות רחבה בתושבים שבתיהם נפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני המתמשך. למרות שחלפה כבר שנה מאז פרוץ המלחמה, אין עדיין תוכנית ממשלתית מסודרת שמכילה פתרונות, במיוחד בתחום הכלכלי והחינוכי, עבור תושבי הצפון."

המבקר פנה בדבריו אל שר האוצר, שר הפנים ואל ממשלת ישראל, ואמר: "הגיע הזמן לגבש וליישם באופן מיידי תוכנית תמיכה כוללת לתושבי הצפון שנאלצים להישאר בבתיהם וסובלים מהפחתה משמעותית בהכנסותיהם. בעיצומה של המלחמה הזאת, חייב להיות גוף מתכלל שיטפל בכל ההיבטים של העורף, גם במתן תמיכה לרשויות המקומיות וגם בטיפול בפערים הקיימים במערך המיגון. אלו סוגיות דחופות שיש לפתור מיידית."

המבקר גם הביע דאגה לגבי הוויכוחים המתמשכים בין שר הביטחון לשר הפנים לגבי זהות הגורם האחראי לפינוי תושבים במקרה הצורך, והדגיש כי על ראש הממשלה להתערב בנושא באופן מיידי. "משרד האוצר חייב לגבש תוכנית מקיפה שתסייע לעסקים שנפגעו באזור הצפון ולעובדים שנאלצו לצאת לחל"ת בשל המלחמה. המצב הזה בלתי נתפס – אנחנו במלחמה כבר שנה, והעורף עדיין לא זוכה לטיפול ראוי. על הממשלה להקים מערך תומך ולמנות גורם אחראי אחד שיהווה כתובת ברורה עבור תושבי הצפון," הוסיף המבקר.

The post מבקר המדינה סייר בחיפה והקריות: "הפער בטיפול בעורף בלתי נתפס – אנחנו במלחמה כבר שנה" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שלח הבוקר (חמישי) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו הוא מתריע על כך שבביקורת על פינוי אזרחים, הנמצאת בשלבי גיבוש סופיים, מסתמן כי משרד הפנים ופס"ח (פינוי, סעד וחללים) לא מימשו את אחריותם לניהול אירוע של קליטת מפונים מהדרום ומהצפון. המכתב מובא כאן במלואו:

"במסגרת הביקורת שמבצע משרד מבקר המדינה על היבטיה השונים של מלחמת 'חרבות ברזל' אנו בוחנים, בין היתר, את אופן הפינוי של האוכלוסייה האזרחית וקליטתה בבתי המלון. הביקורת בנושא זה נמצאת בשלבי גיבוש סופיים וממצאיה המסתמנים מעלים בין השאר שמשרד הפנים, לרבות פס"ח, לא מימש את אחריותו לניהול אירוע של קליטת המפונים מהדרום ומהצפון.

"לפי עמדת משרד הפנים, אחריותו מוגדרת רק למקרה של פינוי לבתי ספר בהתאם להחלטת הממשלה – 'מלון אורחים', ולא לטיפול במפונים שפונו או התפנו לכל מקום אחר, לרבות לבתי המלון. מנגד, עמדת משרד הביטחון היא שמשרד הפנים אחראי לטיפול באזרחים ומתן מענה עבורם, הן כאשר הם מתפנים באופן יזום מצד המדינה והן כאשר מתפנים באופן עצמאי.

"עמדות מנוגדות אלו הביאו למחלוקת בין משרד הפנים למשרד הביטחון ולרח"ל (רשות חירום לאומית), שטרם הוכרעה ועל נזקיה והשלכותיה תצביע הביקורת. התוצאה הקריטית של המחלוקת האמורה היא בראש ובראשונה אי הפעלת הרשות העליונה לפס"ח – הגורם האחראי, המתכנן, המנחה, המתאם והמפקח על מערך קליטת אוכלוסייה מפונה בשעת חירום (וגם על הטיפול בחללים אזרחיים).

"כך, הרשות העליונה לפס"ח היא הגורם שמעריך את היקף המפונים לצורך קביעת המסגרת התקציבית שתועבר לרשות המקומית שקולטת את המפונים. הרשות המקומית באמצעות ועדות פס"ח המחוזיות והמקומיות אמורה להוציא אל הפועל את תוכניות קליטת המפונים במתקני קליטה ולשם כך עליה להפעיל מערך לוגיסטי, לוודא את מוכנות מתקני הקליטה וצוותי הקליטה למתן השירותים שיידרשו למפונים, לנהל את המידע על אודות המפונים במתקני הקליטה, לגבש דרישות ולהצביע על פערים בנושא הטיפול במפונים אל מול משרדי הממשלה, פיקוד העורף ועוד.

"בימים האחרונים, הובא לידיעתנו מכתבו של שר הביטחון לשר הפנים מיום 9 ביוני 2024, ממנו עולה כי אף שקיימת אפשרות להתרחבות המלחמה לאזור הצפון שבמהלכה ייתכן ויידרש פינוי אוכלוסייה בהיקף משמעותי ביותר, המחלוקת בין משרד הפנים למשרד הביטחון בעינה עומדת. בעניין זה קיימת התנגדות של משרד הפנים לקדם אסדרה של פינוי כזה ככל שיידרש, שכן כאמור לטענת משרד הפנים הדבר אינו באחריותו, אלא אם הפינוי יהיה לבתי ספר כאמור בהחלטת הממשלה 'מלון אורחים'. בסעיף 5 למכתבו הנ"ל מתריע שר הביטחון בפני שר הפנים כי בהיעדר מענה מצד משרד הפנים ייווצר פער משמעותי.

"מכתב המענה של שר הפנים לשר הביטחון מיום 25 ביוני 2024, הובא אף הוא לידיעתנו, ובו מציג שר הפנים את עמדתו ובין השאר מפרט, כי 'לא משרד הפנים ולא רשות פס"ח אחראים לפינוי יזום של אוכלוסייה'; עוד מוסיף השר כי 'אין למשרד הפנים כל ערך מוסף, ידע או כל יתרון בניהול הקליטה והשהייה בבתי המלון' וכי 'התוכנית המוצעת – בכל הנוגע ליתן מענה באמצעות הפעלת תוכנית מלון אורחים ובאחריות משרד הפנים לקליטת מתפנים עצמאית – אינה ישימה… ועל כן משרד הפנים מתנגד לה'.

"מתוך התכתובת בין שר הביטחון לשר הפנים עולה כי נושא האחריות לפינוי אוכלוסייה אזרחית בחירום וקליטתה לא בא על פתרונו. קיימת חשיבות עליונה בהסדרת הטיפול באוכלוסייה מפונה. סוגיה זו התחדדה ביתר שאת במהלך סיורים שקיימתי בגזרות הצפון והדרום מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' וכן במסגרת פגישותיי עם מפונים וראשי רשויות.

"כך לדוגמה, בביקורי בקריית שמונה לפני כשלושה שבועות עלה כי האוכלוסייה פונתה מהעיר ומצויה במעל לכ-300 מוקדים שונים ברחבי הארץ באופן שאינו סדור ואינו מתואם בין משרדי הממשלה, וזאת ללא יכולת שליטה ובקרה של עיריית קריית שמונה על הטיפול בתושביה המפונים ומבלי שהוגדרה האחריות של כלל הרשויות המקומיות הקולטות לטיפול באוכלוסייה זו ובמתן האמצעים הנדרשים לשם הטיפול בתושבים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התעסוקה ועוד.

"נוכח התגברות המתיחות הביטחונית בגבול הצפון ונוכח ההשלכות החמורות שעלולות להיות להיעדר המענה הנדרש לאוכלוסייה ככל שתתפנה, נדרשת הכרעתך במחלוקת בין שר הביטחון לשר הפנים על מנת להביא לפתרון מידי ולהבטיח שבידי מדינת ישראל תהיה תוכנית ישימה למתן מענה לאוכלוסייה מתפנה.

"המציאות הבלתי פתורה המתוארת במכתבי זה, המתקיימת כתשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בתקופה בה עשרות רבות של אלפי תושבים משני חבלי הארץ (ובפרט מהצפון, נכון לעת הזו) שוהים מחוץ לביתם, וכשבפתח עומדת אפשרות למערכה כוללת בצפון, שייתכן שתחייב פינוי נוסף – היא בלתי מתקבלת על הדעת.

"בעת הזו, אין מקום למצב של היעדר הסכמות אשר נמשך זמן כה רב וברי לכל שנדרשת פעולה ממשלתית אחודה וסדורה לשם טיוב הטיפול באוכלוסיית המפונים מבתיהם".

The post מבקר המדינה מתריע: "ישראל לא ערוכה לפינוי אוכלוסייה במקרה של מלחמה בצפון" appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח ביקורת, שבמרכזו הזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה. הדוח הנוכחי הוא ביקורת מעקב על דוח שפרסם המבקר ביולי 2019 ועסק בהיבטים שונים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה.

ביקורת המעקב הנוכחית נועדה לבחון את מצב הטיפול הממשלתי בשני מישורים עיקריים: כל הפעולות הממשלתיות לקידום מענה יסודי ארוך טווח לבעיית הזיהום במפרץ חיפה, והפעולות הממשלתיות לצמצום הזיהום הקיים ממפעלים ומכלי שיט ומנמלים בתקופת הביניים, עד למתן מענה יסודי וארוך טווח.

ביקורת המעקב העלתה כי בוצעה התקדמות של ממש בכמה היבטים, ובהם אישור החלטת הממשלה 1231, שבה הוכרז על קידום אסטרטגיה לפיתוח מפרץ חיפה, שתתמקד בשיפור איכות החיים של תושבי האזור, בין השאר באמצעות הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ; הקמת ועדת היגוי בין-משרדית ומינהלת ייעודית; תקנות שנועדו לצמצם פליטת מזהמים לאוויר מכלי שיט ואישור תוכנית המתאר הארצית "שער המפרץ" לשינוי אזור מפרץ חיפה.

אלא שלצד זאת, על פי דוח המבקר, חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לדיווח לממשלה על מידת יישום תוכניות לאומיות לצמצום זיהום אוויר בארץ בכלל ובמפרץ חיפה בפרט, בנוגע לפיקוח על פליטות מזהמים לאוויר ממפעלים ולדיגומים תקופתיים בארובות, לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה. כמו כן התגלו פערים בטיפול בנושאים שלא נבדקו בביקורת הקודמת בנוגע לזיהום אוויר מכלי שיט ונמלים ובנוגע למידע שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור על פליטת מזהמים מארובות במפעלים.

מבקר המדינה מצא, כי המועד להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בשנת 2029, כפי שנקבע בתוכנית העבודה של ועדת ההיגוי והמינהלת, לא עוגן בהחלטת ממשלה, ולפיכך מידת המחויבות לעמוד בו – פחותה.

לדברי המבקר, הסיכונים העיקריים שעלולים להקשות את מימוש ההחלטה הם: אי ודאות בעניין קבלת התקציבים הנדרשים ליישום; קשיים באישור תוכניות סטטוטוריות להקמת תשתיות חלופיות לפעילות התעשייה הפטרוכימית, בין השאר בשל התנגדויות רשויות מקומיות ותושביהן להקמת תשתיות חלופיות אלה בשטחן; קשיים בהגעה להסכמות במשא ומתן עם המפעלים על הפסקת פעילותם, וכישלון אפשרי של מכרזים להקמת מתקני הובלה ומתקנים לאחסון מקורות אנרגיה.

"המשרד להגנת הסביבה לא עמד בחובתו"

המבקר מותח בדוח ביקורת חיפה על המשרד להגנת הסביבה. לדברי המבקר, בניגוד לחובתו, המשרד להגנת הסביבה לא מסר לממשלה במשך כשלוש שנים (2021-2019) מידע ותובנות בנוגע למידה שבה יושמו התוכניות הלאומיות לצמצום זיהום האוויר במדינה בכלל ובאזור מפרץ חיפה בפרט. בכך נפגעה יכולתה של הממשלה לבחון בשנים אלה (2021-2019) את האופן שבו היא מילאה את התחייבויותיה לציבור כפי שאושרו בתוכניות הלאומיות ולשקול לנקוט פעולות לצמצום פערים במידת הצורך; כמו כן נפגעה זכות הציבור לקבל מידע סביבתי משמעותי.

על פי הדוח, בשנת 2022 שיעור בדיקות הפתע שביצע המשרד להגנת הסביבה ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות מתקני הפליטה היה גדול פי יותר מארבעה משיעור הבדיקות התקופתיות שביצעו המפעלים ושבהן התגלו חריגות וחריגות חמורות: יותר מפי מחמישה משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה (ב-8.3% מבדיקות הפתע לעומת 1.6% מהבדיקות התקופתיות), ופי שניים משיעור הבדיקות שבהן התגלתה חריגה חמורה (ב-1.2% מבדיקות הפתע לעומת 0.6% מהבדיקות התקופתיות). פערים דומים נמצאו גם בשנת 2021. לדברי המבקר, הליקוי מתחדד בפרט, שמתשובת המשרד להגנת הסביבה עולה כי הוא מודע לכך שבדיקות תקופתיות שמבצעים המפעלים נעשות לאחר פעולות שנועדו לשפר את ממצאי הבדיקה ומשכך הן לא משקפות את הפליטות השגרתיות במפעל.

בביקורת המעקב נמצא כי מתוך 1,412 ממצאי בדיקות שפרסם המשרד להגנת הסביבה בנוגע ל-18 המפעלים שבהם נמצאה חריגה בשנים 2022-2021, לגבי יותר ממחצית מממצאי הדיגומים (783 מתוך 1,412, כ-55%) לא הוצג מידע שממנו ניתן לדעת אם הייתה חריגה בפליטת מזהמים מהארובות ביחס לתקני הפליטה המותרים. כמו כן נמצא כי במרבית המקרים שבהם התגלתה חריגה חמורה בפליטת מזהמים לאוויר ממפעלים במפרץ חיפה בשנים 2021 עד 2022 (18 מקרים מתוך 30, 60%), המשרד להגנת הסביבה לא פרסם את הנתונים האלה לידיעת הציבור במאגר המידע.

עוד קובע המבקר, כי דוחות הדיגומים הרבעוניים שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות מפעלים כללו נתונים שאינם נכונים ולא היה ניתן לנתח אותם ולהסיק מהם מסקנות, כך שהלכה למעשה לא היה למשרד דוח מרוכז ומעודכן בנושא.

על פי דוח המבקר הנוכחי, מאז הדוח הקודם בוצעו במימון המשרד להגנת הסביבה שבעה מחקרים אודות זיהום אוויר ותחלואה במפרץ חיפה שהחלו בין השנים 2019-2017: ארבעה מהם פורסמו, אולם שלושה נוספים טרם פורסמו. אחד מהמחקרים שפורסמו מצא קשרים מובהקים סטטיסטית בין חשיפה לזיהום האוויר התעשייתי בדרגה הגבוהה ביותר בין השנים 1967 ל-2012 לבין מחלות סרטן ספציפיות וחיזק את ההשערה שחשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה העלתה את הסיכון לסרטן. ביוני 2023 מסר משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי לאחר סיום ביצוע כל המחקרים הוא יוכל לסכם את עמדתו לגבי כל תוצאותיהם ולגבי הקשר הסיבתי בין זיהום האוויר לתחלואה במפרץ חיפה.

לדברי המבקר, רק בשנת 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטת תקנות שנועדה להביא לאסדרה ולצמצום של פליטות עשן שחור מכלי שיט. תקנות אלו טרם אושרו, זאת אף שפליטות אלה כוללות מזהמי אוויר הידועים כבעלי השפעה ישירה על הסביבה ועל בריאות האדם, ופליטתן הוסדרה במדינות אחרות זה מכבר.

בסיפא של הדוח, המבקר אנגלמן ממליץ לממשלה ליישם בנחישות את ההחלטה לפתח את מפרץ חיפה כאזור מטרופוליני משגשג ובר קיימא בהתאם לתוכנית וללוח הזמנים שנקבעו תוך הקצאה מתמשכת של התקציב הנדרש לשם כך. על המשרד להגנת הסביבה לנקוט פעולות להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, להידוק הפיקוח הסביבתי באזור מפרץ חיפה ולהנגשת מידע לציבור בעניינים אלה.

תגובות

שרית גולן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה: "משמעות כישלון המשרד להגנת הסביבה לפעול באופן יעיל ונחוש מול המפעלים, היא יותר זיהום ופחות ביטחון לתושבי מפרץ חיפה. אנו מודעים לאתגרים ולקשיים, אך הפער המטריד בין תוצאות בדיקות המפעלים לאלו של בדיקות המשרד, הוא עדות נוספת לזלזול המפעלים בהנחיות ולהכרח שבקיומו של פיקוח הדוק של המשרד להגנת הסביבה והצורך בהגדלת הסמכויות המוקנות לאיגוד.

"אל מול מפעלים שפעמים רבות מנסים בניגוד לחובתם ולהוראות החוק, למנוע פיזית גישה למתקנים שלהם, אנו פועלים כל העת כדי לבצע בדיקות פתע, מטמיעים מערכות ניטור חדשניות ומנגישים לציבור בזמן אמת את מלוא המידע בדבר נתוני פליטה הנמדדים בארובות המפעלים ומצב איכות האוויר לפי תחנות הניטור של האיגוד. 

"המבקר אף מצלצל בכל פעמוני האזהרה בדבר ההיערכות הלקויה של משרדי הממשלה השונים ליישום מהיר של החלטת הממשלה לפינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה וראוי שהביקורת הזו תופנם ותיושם במהירות. בשעה שבזן עושה כל שביכולתה כדי למשוך את הזמן ולקבוע עובדות בשטח, על המדינה לעצור כל תוכנית חדשה במתחם ולהבהיר לבזן שבמקום לנסות ולהביא לשינוי ההחלטה או לדחייתה, עליהם להתחיל ולהיערך להקמתן של התשתיות החלופיות, בהתאם להמלצת מבקר המדינה".

אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "הדוח של מבקר המדינה מחזק את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. במפרץ חיפה, המדינה חייבת לקבוע תאריך יעד סופי לפינוי המפעלים המזהמים ולעגן זאת בהחלטת ממשלה, בתקציבים ובלוח זמנים נוקשה".

The post דוח מבקר המדינה: ספק אם פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה תסתיים ב-2029 appeared first on חדשות חיפה והקריות.