שוטרי תחנת זבולון פתחו אמש (ראשון) בחקירה עם קבלת דיווח בדבר חשד להצתת פח בשטח בית ספר בעיר.

שוטרים שהגיעו למקום הבחינו בהצתה של פח שגרמה נזק לרכוש.

השוטרים החלו בסריקות, וכעבור זמן קצר איתרו את החשוד במעשה, תושב קרית מוצקין, בן 38. הוא נעצר לחקירה בתחנה שבסיומה נכלא.

היום נעתר בית המשפט לבקשת המשטרה והאריך את מעצרו יום רביעי.

The post ונדליזם: תושב קרית מוצקין נעצר בחשד שהצית פח בשטח בית ספר וגרם נזק לרכוש appeared first on חדשות חיפה והקריות.

בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי על בעל אלים לשלם לאשתו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות, אנס אותה והתעלל בה, פיזית, מינית ומילולית. את האישה ייצגו בהליכים עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה.

כתב התביעה שהוגש נגד הבעל מגולל מסכת קשה של אלימות שחוותה האישה מצד בעלה.

על פי התביעה, בני הזוג היו נשואים במשך כ-20 שנה. נישואיהם, כך על פי הנטען, היו תוצר של שידוך בכפייה כמנהג העדה של הצדדים, הן מצד הבעל והן מצד קרובי משפחתה של התובעת. הצדדים התארסו כשהתובעת הייתה בת 17 בלבד, ונישאו כאשר היא הייתה בת 18, והנתבע בן 26.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כבר בתחילת הקשר הזוגי ביניהם, נהג הנתבע לבצע בתובעת מעשי אינוס בניגוד לרצונה, ובכך להבטיח כי היא תיאלץ להינשא לו, שכן על פי הדעה שרווחה אז בעדה, זוג שביצע אקט מיני מחויב להינשא לאלתר.

על פי הנטען, כשנה לאחר נישואיהם נולד לבני הזוג בנם הבכור, וכמה שנים לאחר מכן, לאחר שעברו להתגורר בחו"ל, נולדה בתם.

כתב התביעה מפרט, כאמור, מעשי אלימות קשים ביותר מצידו של הנתבע כלפי התובעת. כך למשל, נטען, כי כיומיים בלבד לאחר הולדת הבן הבכור, כשהנתבע נהג באלימות מילולית קשה כלפי התובעת, היא ניסתה לשים קץ לחייה על ידי נטילת כמות מסוכנת של תרופות, ובבית החולים הצילו את חייה.

במקרה אחר, כך על פי הנטען, כשבני הזוג התגוררו בחו"ל, אחותו של הנתבע סילקה את התובעת מהבית, יחד עם בנה התינוק, בן ארבעה חודשים בלבד, כשהיא לבושה בבגדי לילה. התובעת ובנה הפעוט נאלצו להמתין שעות ארוכות מחוץ לבית, בקור של מינוס 28 מעלות, עד שחבר משפחה בא להצילם.

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, לאחר תקופה ארוכה של אלימות פיזית, נפשית וכלכלית, שהגיעה לשיאה כאשר הנתבע סטר לתובעת בחוזקה לעיני ילדיה, עד כדי עילפון, החליטה התובעת לעזוב את הבית בחו"ל ולשוב לישראל עם שני ילדיה.

על פי הנטען, כשהתובעת הגיעה לישראל, היא מיד פתחה בהליכים נגד הנתבע, ועקב כך, הוא מצידו, ביצע הברחה של נכסים, בהם בית המגורים של בני הזוג, מכוניותיהם ובית המגורים של הוריו שהיה רשום על שמו במחצית.

עוד נטען, כי כאשר הנתבע החליט לעשות עלייה לארץ, התובעת, חרף כל מסכת ייסוריה, ניסתה לשקם את יחסיהם, בתקווה שעם מעברו של הנתבע לישראל, הוא ישנה את התנהגותו. מהר מאוד היא התבדתה, שכן הנתבע חזר לסורו והמשיך לנהוג בה באלימות.  

לדברי עורכי הדין דוידי ועזריה, כשהגיעו מים עד נפש, ומשהתובע לא חדל ממעשיו, ואף ביצע בתובעת מעשי אינוס, החליטה התובעת לסיים באופן סופי את פרק הנישואים בחייה, והגישה בקשה ליישוב סכסוך נגד הנתבע. אלא שלאחר הגשת הבקשה, הנתבע, כך נטען, הגביר את אלימותו כלפי התובעת, עד שהיא נאלצה לפתוח בהליך למתן צו הגנה נגדו.

עוד נטען, כי במסגרת ההליך למתן צו הגנה, קיבל בית המשפט את הצעת הבעל לשלוח את בני הזוג לבדיקת פוליגרף. אלא שבעוד הבעל חזר בו מהצעתו שלו ולא ביצע את בדיקת הפוליגרף, האישה ביצעה את הבדיקה, שבה היא נשאלה שתי השאלות: "האם לפני כחודש וחצי בעלך קיים איתך יחסי מין בניגוד להסכמתך" ו"האם בחודשים האחרונים בעלך נוהג כלפייך באלימות מילולית". האישה השיבה בחיוב לשתי השאלות, ונמצאה דוברת אמת.

בתביעה טענו עורכי הדין דוידי ועזריה, כי בשל התנהגותו האלימה של הנתבע, הפיזית והמינית, התובעת סובלת מטראומות, מפחד יומיומי, מקשיי שינה לרבות סיוטים חוזרים ונשנים ומהתפרצויות בכי בלתי נשלטות. לדבריהם, בשל מצבה הנפשי הקשה, היא מטופלת על ידי כל גורמי המקצוע והמרכז לאלימות במשפחה.

בית המשפט לענייני משפחה פסק לאחרונה, כי לאחר שבחן את כתבי הטענות ושמע את טיעוני הצדדים ובאי כוחם, על הנתבע לפצות את התובעת בסכום של 150 אלף שקלים, וכמו כן עליו לשלם לה הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקלים.

בהליך נוסף שהתקיים, במקביל, בבית הדין הרבני בתביעת הכתובה, שהגישו עורכי הדין דוידי ועזריה בשמה של האישה, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הנתבע ישלם לתובעת גם את דמי כתובתה.

עורכי הדין דוידי ועזריה מסרו בתגובה לפסק הדין: "הנתבע טען כי לא ביצע בתובעת כל מעשה אינוס מעולם, ולחיזוק טענתו אף ציין את העובדה, כי התלונה שהוגשה על ידי התובעת נגדו למשטרה בעניין זה – נגנזה. מנגד, בדיקת הפוליגרף וראיות מוצקות נוספות שהצגנו לבית המשפט, תמכו חד משמעית בגרסת התובעת בדבר מעשי האינוס, ובסופו של יום, הצלחנו להוכיח את הנזק הקשה שנגרם לה עקב מעשיו של הבעל, ולפיכך הוא חויב בתשלום סכום נכבד של פיצויים, דמי כתובה וכן הוצאות משפט".

The post בית המשפט: בעל אלים שאנס את אשתו יפצה אותה ב-150 אלף שקל appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מאת עו"ד ליבנת גבסי

אדם צובר בחייו נכסים רבים – בית, כלי רכב, עסק, ממון, מיטלטלין ועוד. לרשימת הנכסים האלה התווסף בשנים האחרונות נכס נוסף: "נכס דיגיטלי". הנכס החדש הזה, שלפני שלושה וארבעה עשורים לא היה קיים כלל, עשוי כיום להיות משמעותי אף יותר מאשר כל נכס חומרי.

החשיבות הרבה של הנכסים הדיגיטליים וערכם שלא יסולא בפז קיבלו משנה תוקף בעקבות אירועי הזוועה של 7 באוקטובר, שבהם קיפחו את חייהם מאות צעירים, שבאופן טבעי הותירו אחריהם נכסים דיגיטליים. עבור המשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן, הנכסים הדיגיטליים האלה הם בעלי משמעות רגשית ונפשית כה עצומה, שלא ניתן לאמוד אותה בכסף.

בתחילת אפריל החלה ועדת החוקה של הכנסת להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול מש"ס. הצעת החוק נועדה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות, בהן הרשתות החברתיות השונות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות שתאפשר לאדם בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה לאחר מותו למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

מלול אמר בפתח אותו הדיון: "אני מודה לבורא עולם על שנתן לנו את הזכות להוביל את הנושא הזה, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, שבו קיפחו את חייהם כל כך הרבה נרצחים, שמרכז חייהם היה במדיה ובדיגיטל. יש לדון בכובד ראש בהצעה התקדימית, ולדאוג, שמצד אחד, הזיכרונות הדיגיטליים לא יימחקו לטובת המשפחות השכולות, שכן הנכסים הדיגיטליים הללו מהווים עבורם נחמה, ומצד שני, לדאוג לזכויות הפרט השמורות לאדם גם לאחר מותו ולאזן בין האינטרסים הללו".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד בן ציון פייגלסון, עדכן באותו הדיון, כי לרשם הירושות הוגשו יותר מ-1,200 בקשות של קרוביהם של נרצחי המסיבות והעוטף וחללי צה"ל, שמחפשים אחר כל שביב מידע באשר למה שקרה ברגע האחרון של חיי יקיריהם.

הצעת החוק מבקשת, אם כן, לתת מענה ראשוני לסוגיה כבדת משקל, שהתעוררה בצורה טראגית לאחר 7 באוקטובר, אבל היא כמובן רחבה יותר: מה עושים עם הנכסים והזיכרונות הדיגיטליים של מי שנפטר?

• עורכי דין בחיפה והקריות

תחילה נסביר מה הם "נכסים דיגיטליים"

נכס דיגיטלי יכול להיות כל דבר שקשור למדיה הדיגיטלית: חשבונות ברשתות החברתיות השונות, חשבונות דואר אלקטרוני, חשבונות בנקאיים מקוונים, ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים, תמונות וסרטוני וידאו, יומני רשת (בלוגים), אחסון ענן, פטנטים, אתרי אינטרנט ועוד.

המונח "עיזבון דיגיטלי" שנוי במחלוקת, שכן הוא מניח מראש שמדובר בקניין בר הורשה, בעוד שחלק משמעותי מהנכס הדיגיטלי אינו בעל אופי קנייני, כמו תכתובת פרטית או העדפות מוזיקליות או חשבון אינסטגרם. לכן, טעות נפוצה היא לחשוב שנכס זה אינו רכוש שעובר בירושה.

נכון להיום, עד שהצעת החוק תעבור, בישראל אין חוק ספציפי העוסק בירושה דיגיטלית, אבל עם זאת, החוק הישראלי בהחלט מכיר בכך שנכסים דיגיטליים הם רכוש העובר בירושה, וניתן להעבירם ליורשים בהתאם לדיני הירושה. עם זאת, ללא תכנון ירושה דיגיטלי נכון, נכסים אלה יכולים ללכת לאיבוד לנצח או להיחשף לגורמים לא מורשים.

טעות נפוצה נוספת היא לחשוב שאין צורך בתכנון ירושה דיגיטלי, כי הוא נחוץ רק לעשירים. זוהי תפיסה שגויה מהיסוד, שכן, בעידן הנוכחי, כמעט לכל אדם יש נכס דיגיטלי אחד או יותר, ואם רוצה להבטיח את שרידותו גם לאחר מותו על ידי העברתו ליורשיו, עליו לתכנן זאת בקפידה באמצעות עורך דין.

הבעייתיות של הנכסים הדיגיטליים היא, כאמור, בכך שהם אינם חומריים ומוחשיים, והעברתם ליורשים כחלק מחלוקת עיזבון רגילה אינה פשוטה כמו למסור מסמכים או מפתח. לכן, צריך לתכנן את התהליך מראש ולוודא שליורשים תהיה זכות גישה לנכסים הדיגיטליים ושימוש בהם לאחר מות בעליהם.

דוגמה טובה לנחיצותו וחשיבותו של תכנון ירושה היא המטבעות הקריפטוגרפיים הנשמרים בארנק הדיגיטלי. הארנק מוצפן בצורות שונות, והסיסמה לארנק היא המפתח שלו. אם אבד המפתח (הסיסמה), אבדה גם הגישה לארנק הדיגיטלי והוא אינו ניתנת לפריצה (לפחות לא היום). מהמצב הזה, שבו נכסים אלה עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם, ניתן להימנע על ידי התייחסות מראש בתכנון הירושה.  

יש לשים לב, כי, נכון להיום, בהיעדר חקיקה ייעודית, הגישה למידע דיגיטלי שנותר אחרי מות האדם כפופה לחוזה שבין המשתמשים לבין ספק השירות (אפל, פייסבוק, גוגל ודומיהם). זה גם המצב המשפטי ברוב מדינות העולם, למעט ארצות הברית, שבה יש הסדרה מפורטת יותר, ולמעט מספר מדינות באירופה, שהאריכו את הגנת הפרטיות גם אחרי מות האדם.

צריך לזכור גם, כי לעיתים הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר וכד') מוחקות את חשבונות הנפטר, עקב חוסר פעילות, אלא אם כן קרובי הנפטר משתלטים על החשבונות המקוונים, בין אם בצורה חוקית ובין אם לאו.

ההמלצה שלי: דאגו לנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם, ועשו זאת רק מול עורך דין המתמחה בדיני משפחה וירושה. עורך דין, שדיני ירושה הם תחום עיסוקו, יסביר לכם את הסוגיה על כל היבטיה, ויידע לשלב את הנכסים הדיגיטליים שלכם בצוואתכם תוך מתן הנחיות והוראות מפורשות בנוגע למה שייעשה בהם לאחר מותכם.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, המוסמכת על פי משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post אירועי הזוועה של 7 באוקטובר רק חידדו את השאלה: מה עושים עם נכס דיגיטלי של נפטר? appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מאת עו"ד ליבנת גבסי

פסק דין תקדימי ודרמטי: שלושה עשורים אחרי פרשת העוברים המוקפאים של בני הזוג דניאל ורותי נחמני, שהסעירה את המדינה ואת מערכת המשפט בשנות ה-90, קבעה לאחרונה השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, כי אישה, שחלתה בסרטן והפכה עקרה, תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שהופרו מביציות שלה ומזרעו של בן זוגה לשעבר, ולהפוך לאם באמצעות פונדקאית חרף התנגדותו של בן הזוג.

כמו בפרשת נחמני גם בפסיקה החדשה הזו, השאלה שעמדה במרכז הדיונים המשפטיים הייתה הזכות להורות אל מול החירות של הפרט שלא להיות הורה וזכותו לשלוט בחייו ולתכננם.

על פי פסק הדין, בני הזוג ניהלו מערכת יחסים שנמשכה כארבע שנים, במהלכן התברר כי האישה, כיום בת 39, חלתה בסרטן השחלה. לאחר שהגידול והשחלה הנגועה נכרתו והאישה עברה סדרה של טיפולים כימותרפיים, החליטו בני הזוג לשמר בהקפאה עוברים שיופרו מביציות של האישה ומזרעו של הגבר. כמו כן, הם חתמו על תצהיר, שעל פיו העוברים יוחדרו אך ורק לרחמה של האישה ולא לאם פונדקאית. סעיף נוסף בתצהיר קבע, כי אם אחד מבני הזוג יילך לעולמו או ייעלם, "רשאי הצד הנותר לבחור בדרך הטיפול בחומר הגנטי שניתן על ידי הצדדים לצורך ההפריה".

לאחר שהאישה עברה הליך ראשון של הפריה חוץ-גופית, שבו נשאבו ממנה שלוש ביציות בלבד, הסרטן התפשט בגופה, ובהמלצת רופאיה, הופסק מיידית הטיפול לשימור הפוריות והיא החלה בסדרה של טיפולים כימותרפיים. לאחר שישה סבבים של טיפול, עקב ממצאים רפואיים, הוחלט לבצע כריתה של הרחם והשחלה הנוספת וכן חלק מהכבד. חודש לאחר כריתת הרחם, הודיע הגבר לאישה, כי הוא מבקש לסיים את מערכת היחסים הזוגית, והצדדים נפרדו.

באוקטובר 2020, בחלוף כארבע שנים מהפרידה, פנתה האישה לבן זוגה לשעבר וביקשה ממנו את הסכמתו להשתמש בעוברים המוקפאים. הגבר, שנישא בינתיים לאישה אחרת והביא ילדים לעולם, סירב. לפיכך, החליטה האישה להגיש נגדו את התביעה.

בכתב ההגנה טען הגבר, כי אי אפשר לכפות עליו להיות אב בעל כורחו. כמו כן, הוא הפנה את בית המשפט לסעיף בתצהיר שבו הוסכם על ידי בני הזוג שלא יבוצע הליך פונדקאות.

האישה טענה מנגד, באמצעות באי כוחה, כי דחיית הבקשה שלה תהווה גזירת גורל אכזרית עבורה, שכן היא לעולם לא תוכל להיות אם ביולוגית לילד.

בפסק דין ארוך ומנומק קבעה השופטת קודלר-עיאש, כי אף על פי שהסכסוך נוגע לזכויות שוות ערך – זכות האישה להורות אל מול זכות הגבר שלא להיות הורה – בפועל אין הדבר כך, שכן הגבר כבר מימש את זכותו להורות והפך לאבא. "בעוד שהנתיב היחיד של התובעת לממש את הזכות להורות היא שימוש בעוברים באמצעות אם נושאת, הנתבע כבר צעד בדרך הנתיב להורות וזכה להפוך להורה. לא ניתן בנסיבות אלו לומר, כי מדובר בהתנגשות של זכויות שוות משקל והיקף", קבעה השופטת.

באשר לסעיף בתצהיר, שבו הוסכם שהעוברים לא יוחדרו לאם פונדקאית, פסקה השופטת, כי הסעיף האחר, שקובע כי כל אחד מהצדדים יוכל להשתמש בעוברים במקרה של "היעלמות" או מוות, מכרסם משמעותית בסעיף האוסר על החדרתם לאם פונדקאית. בהקשר זה קבעה השופטת: "הנתבע חתם על מסמך שאמנם מגביל את אפשרות הפונדקאות אך אינו שולל את האפשרות שילד ייוולד מזרעו, גם אם הוא עצמו לא יגדל אותו במקרה שהוא נעלם או הלך לעולמו… הנתבע כרך עצמו בגורל ליבת הזכות להורות של התובעת באמצעות חתימה על 'הסכם מיוחד', תוך שלגישתו בעת חתימתו על ההסכם המיוחד כבר ידע כי אין בכוונתו לפתח את הזוגיות עם התובעת ולהיות הורה במשותף יחד איתה. על אף שפעל להגבלת זכות ההורות של התובעת אך ורק מעוברים שהופרו בזרעו, הוא מבקש היום למנוע מהתובעת את זכותה על פי אותו הסכם. אני סבורה, כי הנתבע אינו יכול לשחרר עצמו ממשמעויותיו הנרחבות של ההסכם המיוחד שיצר עם התובעת".

לאור כל זאת, פסקה השופטת קודלר עיאש שהאישה תוכל להשתמש בעוברים לצורך הבאת ילדים באמצעות פונדקאית. כדי לצמצם את הפגיעה בבן הזוג לשעבר, קבעה השופטת, כי אם האישה תהפוך לאם, היא תיחשב להורהו היחיד, אלא אם כן הנתבע יבקש אחרת.

את פסק הדין מסיימת השופטת בתפילה, כי "גורלה של התובעת בעניין עקרותה יהיה כגורלה של חנה אימנו ולא כגורלה של רות נחמני, ובכך תבוא נחמתה מהדרך הארוכה שהיא צועדת בנתיב הזכות להורות".

בפרשת נחמני, להזכיר, פסק בית המשפט העליון, כי רותי נחמני יכולה להשתיל את העוברים המוקפאים שנוצרו מביציותיה ומזרעו של דניאל, בן זוגה לשעבר, ברחמה של אם פונדקאית, אולם כאשר ביקשה לבצע את התהליך, התברר כי העוברים לא שרדו את ההפשרה, ובכך נסתם הגולל על אפשרותה של נחמני להיות אם ביולוגית.

סביר להניח, כי כמו בפרשת נחמני, גם בפרשה זו עוד לא נאמרה המילה האחרונה, שהרי יש לאקס יכולת להגיש ערעור על פסק הדין, וגם היא תגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי ו/או העליון.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

ב"כ התובעת: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר

ב"כ הנתבע: עו"ד דיינה הר אבן

The post למרות התנגדות בן הזוג לשעבר: בית המשפט התיר לאישה להביא ילדים מעוברים מוקפאים שנוצרו מביציות שלה ומזרעו של האקס appeared first on חדשות חיפה והקריות.

מאת עו"ד ליבנת גבסי

תיקון חוק הירושה, שאושר לאחרונה במליאת הכנסת, מביא איתו שתי הקלות הנוגעות לירושה של קורבנות מלחמת "חרבות ברזל":

ההקלה הראשונה (סעיף 6א' – הסתלקות בנסיבות מיוחדות – חרבות ברזל) מאפשרת הסתלקות (ויתור) של יורש לטובת הורה או נכד של המוריש, כאשר עד כה יכול היה יורש להסתלק מהירושה אך ורק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש. חשוב להדגיש, כי מדובר בהוראת שעה, ולפיכך, הסתלקות יורש לטובת ההורים והנכדים מתאפשרת רק במקרים שהמת נרצח במתקפת הטרור של 7 באוקטובר או נהרג במלחמת "חרבות ברזל" כפי שמוגדר בחוק (חייל, שוטר או סוהר), ותוקף התיקון הוא מ-7 באוקטובר ועד שנה מתום תקופת החירום. כמובן, שהחוק מאפשר להאריך את הוראת השעה במידת הצורך.

ההקלה השנייה (סעיף 9א' – שניים שמתו כאחד – חרבות ברזל) מתייחסת למקרים, שבהם מתו בני משפחה, אחד או יותר, במתקפת הטרור או במלחמה. התיקון קובע, כי במקרים בהם מתו מספר בני משפחה בפעולות טרור או במלחמה, יראו אותם כמי שלא ניתן יהיה לקבוע לגביהם מי מהם מת תחילה.

מדוע זה משנה? לסדר פטירת היורשים קיימת חשיבות רבה לצורך הקביעה מיהם היורשים ולצורך קביעת היקף העיזבון שירשו. התיקון בחוק מאפשר סדר ירושה שונה מהרגיל. למשל, רשם הירושה או בית המשפט יוכלו לאשר חלוקה אחרת בין היורשים, אם היורשים הוודאיים שנשארו הסכימו לכך, או לקבוע חלוקה אחרת מטעמים מיוחדים כגון טיב היחסים במשפחה, התנהלותה או התחקות אחר רצון המוריש. תיקון זה עשוי לקצר הליכי ירושה ולמנוע עיוותים בחלוקת העיזבון במקרים הקשים והמורכבים שהמציאות האזכרית כפתה עלינו.

מטרת שני התיקונים הנ"ל היא להקל על הגשת הבקשות לצווי הירושה, מבלי שיהיה צורך לברר מי מבני המשפחה מת קודם. כמו כן, הם יאפשרו למי שאינו רוצה לרשת את המת מסיבות שונות, להסתלק מחלקו לטובת אחד מבני המשפחה האחרים.

ההקלה הראשונה: הסתלקות מעיזבון

עד כמה חשובה ההקלה הראשונה, תמחיש הדוגמה הבאה: משפחה של סבא, סבתא, בן ובת זוג, להם שלושה ילדים. הסבא ושני בני הזוג נרצחו במתקפת הטרור של 7 באוקטובר. נותרנו עם הסבתא ושלושה ילדים/נכדים. הסבתא – שהיא היורשת של הסבא על פי דין או הזוכה במלוא עיזבונו אם עשה צוואה – מבקשת להסתלק מעיזבון הסבא לטובת הנכדים. לפי החוק בטרם התיקון, היא לא יכולה הייתה לעשות, שכן נכדים לא כלולים בסעיף 6 לחוק הירושה. עתה, התיקון מאפשר לה לממש את רצונה והיא יכולה לוותר על הירושה של הסב לטובת שלושת נכדיה. 

בהקשר זה אעיר, כי, לדעתי, מוטב היה אם תיקון זה יהיה תיקון קבוע. כאמור, נכון לעכשיו, הוא תוקן כהוראת שעה המוגבלת בזמן ומתייחסת רק ליורשים של מי שמצאו את מותם באירועי 7 באוקטובר או במלחמה שפרצה בעקבותיהם.

מהי הסתלקות מעיזבון?

סעיף 6 לחוק הירושה קובע, כי יורש שאינו מעוניין בעיזבון המנוח, רשאי לוותר עליו, על כולו או על חלק ממנו. עוד קובע החוק, כי יורש שהסתלק מחלקו בעיזבון רואים בו כאילו לא היה יורש מלכתחילה.

חוק הירושה יוצא מנקודת מוצא, שאין "להפיל" על יורש את התואר יורש, אם הוא אינו רוצה בכך. קשה אמנם לתאר מצב שיורש לא ירצה לקבל ירושה, אך יכולים להיווצר מצבים שכאלה. למשל, המנוח קבע שעל היורש להתחתן או ללמוד לתואר, כתנאי לקבלת הירושה, והיורש איננו מעוניין לקיים תנאים אלה. לעיתים גם יורש מוותר על ירושה בגלל שיקולי מס או ממניעים רגשיים.

הסתלקות מירושה יכולה להתבצע בשתי דרכים: האחת – הסתלקות כללית. כלומר, הסתלקות מירושה שלא לטובת גורם אחר. בהסתלקות בדרך זו, החלק בעיזבון שהיה מיועד ליורש שהסתלק, עובר ליורשים על פי דין של הנפטר, בהתאם לחלקיהם בירושה על פי דין; השנייה – הסתלקות ספציפית. כלומר, הסתלקות מעיזבון לטובת אדם מסוים, אולם הדבר אפשרי רק לטובת בן או בת זוג של הנפטר, אחיו וילדיו של הנפטר. כאשר מדובר באחד מאלה, ניתן להסתלק באופן ספציפי לטובתם, והגורם שלטובתו בוצעה ההסתלקות ייחשב כיורש מלכתחילה.

כאמור, לאחרונה, עקב מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ומצב המלחמה, תוקן החוק באופן זמני, ויורש יכול להסתלק מצוואה גם לטובת בני משפחה אחרים, ובתנאי שהמנוח מצא את מותו באירועים אלה.

יצוין, כי הסתלקות מעיזבון מבוצעת באמצעות תצהיר הסתלקות מאושר ומאומת על ידי עורך דין. כמו כן, אפשר להסתלק גם מקבלת ירושה על פי דין וגם מקבלת ירושה על פי צוואה. כלומר, צוואה אינה יכולה להגביל את זכותו של כל אחד מהיורשים להסתלק מחלקו בירושה. הסתלקות מירושה יכולה להתבצע רק בפרק הזמן שבין מות המוריש למועד חלוקת העיזבון, זאת אומרת: אפשר להסתלק מירושה כל עוד לא חולק העיזבון.

ההקלה השנייה: "שניים מתו כאחד"

חוק הירושה הוא חוק ישן משנת 1965, שעבר מספר שינויים במהלך השנים בהתאם למצבים מסוימים. כך, הגיע לעולם סעיף 9 לחוק, העוסק במקרה ספציפי – "שניים מתו כאחד".

ב"שניים מתו כאחד" כיוון המחוקק למקרים, בהם שני אנשים או יותר הלכו לעולמם, ולא ידוע מי מהם מת קודם. סעיף 9 לחוק קובע כיצד מחלקים את העיזבון של כל אחד מהאנשים שמתו בסיטואציה שבה לא ידוע מי נפטר קודם.

כדי להבין מה אומר אותו סעיף בחוק, יש להבין קודם שני מושגים חשובים בנושא:

הראשון – "יורש ודאי" – אדם שזכאי לקבל את הירושה בכל מקרה, ללא קשר לסדר הפטירה של המורישים; השני – "יורש ספק" – אדם שזכאי לחלקו בירושה רק אם אדם אחד מת לפני האדם האחר.

סדר הירושה בהתאם לסעיף 9 הוא כזה:

• אם היורש האחד הוא יורש ודאי והיורש האחר הוא יורש ספק, מי שיקבל עדיפות הוא היורש הוודאי.
• אם שניהם יורשי ספק, תינתן עדיפות ליורש שהוא בן זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים.
• אם ישנם מספר יורשים בעלי אותה דרגת עדיפות, תחולק הירושה, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.

דוגמאות מהעבר: לפני מספר שנים, נהרגו בתאונת דרכים בצרפת בני זוג שטיילו יחדיו. הדבר הביא לפתיחת סכסוך בין הוריהם של בני הזוג על חסכונותיהם, כאשר השאלה המרכזית ששימשה לצורך זה הייתה מועד הפטירה המדויק של כל אחד מהם. בסופו של דבר, נקבע כי הוריה של האישה יקבלו את מרבית הכספים, וזאת מכיוון שהבעל נפטר כ-10 דקות קודם לכן.         

מקרה נוסף: בני זוג, ניצולי שואה, נרצחו בפיגוע בנתניה בשנת 2002. בני הזוג לא הותירו יורשים מקרבה ראשונה (על פי חוק הירושה, אלו הם אנשים שלהם קשר דם לנפטר). במקרה האמור החליט בית המשפט, כי המדינה תקבל מחצית מירושת בני הזוג. המחצית השנייה הועברה לקרובי בני הזוג, לאחר שאלה ערערו על ההחלטה הראשונית של בית המשפט.

לצערנו, במתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר נטבחו משפחות שלמות, מה שהביא את משרד המשפטים להוציא הודעה כי האירועים הנ"ל, יצרו מצבים מורכבים וקשים מבחינה עובדתית ומשפטית, ולפיכך, יישום הוראות חוק הירושה עלול לגרום לאי צדק בחלוקת העיזבון בין היורשים. כדי למנוע עיוותים בחלוקת העיזבון לגבי אותם אירועים ונסיבותיהם, תוקן החוק כהוראת שעה לתקופה מסוימת כפי שנכתב בהתחלה, לפיה בני משפחה שנרצחו בפעולות המלחמה ייחשבו ל"שניים מתו כאחד", כלומר: לא ניתן לקבוע לגביהם מי מהם מת קודם.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.

The post מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" הביאו לתיקון חוק הירושה במטרה להקל על יורשי הקורבנות appeared first on חדשות חיפה והקריות.

עו"ד ירון שי, תוכן שיווקי

מטרות החוק המוצע

כתבה זו בוחנת את המטרות העיקריות של החוק המוצע, את ההוראות המרכזיות שהותוו בו ואת השפעתו על החקיקה הקיימת.

תגובה לאירוע טרור

מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לתת מענה לירושה של האזרחים ששרדו את אירועי הטרור ב-7 באוקטובר 2023, שמקורו ברצועת עזה. בהתקפה זו נרצחו מאות בני אדם, בהם אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, והותירה אלפים פצועים או נעדרים. בנוסף, רבים מהם נלקחו לשבי על ידי ארגון הטרור חמאס. החוק נועד לתת מענה להיבטים המשפטיים של טרגדיה זו.

התמודדות עם נסיבות מורכבות

החוק המוצע מכיר במורכבות הנסיבות שיצר הפיגוע. הוא מכיר במצבים שבהם משפחות שלמות או מספר בני משפחה נספו יחד, מה שמציב אתגרים בקביעת יורשים חוקיים וחלוקת עיזבון הוגנת במצב שבו לא הייתה צוואה, ובמקרה שהייתה צוואה תזכיר החוק מצמצם את האפשרות להגשת התנגדות לצוואה של הנרצחים.

הסדרת הליכי הירושה

פישוט וזירוז הליכי הירושה למשפחות הנפגעים הוא יעד ליבה של החוק. בכך שהוא שואף להקל את הנטל הבירוקרטי על משפחות שכבר מתמודדות עם אובדן וסבל עצומים.

מניעת עיוותים בחלוקת העיזבון

הצעת החוק מתמקדת במניעת עיוותים בחלוקת העיזבון במקרים ייחודיים אלה. היא מכירה בכך שכללי ירושה סטנדרטיים אשר עשויים שלא לחול כראוי, דבר המחייב הוראות המתחשבות בנסיבות המיוחדות הסובבות את ההתקפה.

הבטחת צדק והגינות

מעל לכול, הצעת החוק מבקשת להבטיח צדק והגינות בחלוקת העיזבונות בין יורשיהם של אלה שנרצחו במהלך הפיגוע. היא חותרת לאזן בין עקרונות משפטיים לבין הנסיבות החריגות של טרגדיה זו, ומציעה גמישות ושיקול דעת במקרים מסוימים כדי למנוע עוולות פוטנציאליות.

הוראות מפתח

התיקונים המוצעים לשינוי בתזכיר חוק הירושה- מלחמת חרבות ברזל:

תיקון זמני לירושה

החוק קובע הוראת שעה הקשורה לירושה של האנשים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור בין ה-7 באוקטובר 2023 ל-8 באוקטובר 2023, בקיבוצים בדרום ובסביבתם. הוראה זו מתייחסת לנסיבות הייחודיות הנובעות מאירועים אלה.

הרחבת זכות ההסתלקות של היורשים הזכאים

בנוסף להוראות הקיימות, החוק מציע להרחיב את מעגל בני המשפחה הזכאים שיכולים להסתלק לטובת הוריו או נכדיו של הנפטר, תוך הכרה במקרים בהם בני משפחה מדרגה ראשונה לא נותרו בחיים.

ביטול הצורך בקביעת סדר הפטירה

כדי לצמצם מחלוקות וסיבוכים הקשורים לקביעת סדר הפטירה לחלוקת העיזבון, החוק מבהיר כי בני משפחה שנהרגו במהלך פעולות איבה בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 באוקטובר 2023, ייחשבו כאילו לא ניתן לקבוע את סדר מותם.

השפעה על הדין הקיים

הצעת החוק כוללת תיקונים זמניים לחוק הירושה, בפרט בסעיפים 6 ו-9, כמענה לנסיבות הייחודיות הנובעות מהאירועים הטרגיים של 7 באוקטובר 2023. היא מבטיחה חלוקה הוגנת וצודקת של העיזבונות בין יורשי הקורבנות.

א.   תיקון סעיף 6

תיקון זה מרחיב את היקף היורשים הזכאים, ומאפשר להם להסתלק מחלקם בעיזבון לטובת הורהו או נכדו של הנפטר.

ב.   תיקון סעיף 9

הצעת החוק מכניסה סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) חדשים לסעיף 9, ומעניקה שיקול דעת לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לחלוקת עיזבון שונה במקרים הרלוונטיים. זה גם מפשט את קביעת סדר המוות במקרים טרגיים.

ג.    זמניות התיקונים

תיקונים אלה הם זמניים ועומדים בתוקפם לתקופה קצובה, עם אפשרות להארכה על ידי שר המשפטים במידת הצורך.

ד.   תחולה על תיקים תלויים ועומדים

החוק חל על תיקי ירושה ומזונות מתמשכים הקשורים לאירועים הטרגיים של 7 באוקטובר 2023, ומבטיח שהם ייהנו מההוראות החדשות.

ה.  סמכות השרים למקרים נוספים

לשר סמכות להוציא צווים המרחיבים את תחולת התיקון הזמני על מקרים רלוונטיים אחרים בתקופת תוקפו של הוראת השעה, תוך מתן גמישות בטיפול בנסיבות המתהוות.

הצעת חוק הירושה במלחמת חרבות ברזל באה בתגובה לאירועים הטרגיים של 7.10.2023 משקפת מחויבות לצדק ולהגינות כלפי משפחות הקורבנות. על ידי התמודדות עם האתגרים הייחודיים שמציבה המתקפה ומתן בהירות משפטית, היא שואפת להציע נחמה בתקופה של אובדן עצום וחוסר ודאות.

The post תזכיר חוק הירושה – מלחמת חרבות ברזל appeared first on חדשות חיפה והקריות.

פסיקה תקדימית // דייני ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, הפתיעו בפסק דין תקדימי שניתן במשפט גירושין שמתנהל בין בני זוג תושבי הצפון כשברקע חזרתו בתשובה של הבעל בעוד שהאישה, העדיפה לשמור על חילוניותה, כשנענו לבקשת האישה כשקבעו כי: "העובדה שהבעל שינה את אורח חייו במהלך הנישואין, אינה מטילה חובה על האישה לשמור על אורח חיים דתי ואם מבקש הוא להתגרש ממנה עליו לשלם לה את כתובתה".

עו"ד גיא אופיר, שייצג את האישה, מסר לקריות באינטרנט: "דייני בית הדין גילו בהחלטתם בתיק פתיחות רבה ומניעת כפייה של חזרה בתשובה על מי שהעדיפה להישאר חילונית גם אם עובדה זו היה ביכולתה להציל את חיי הנישואין בין בני הזוג ובגין כך, יש לברך את הדיינים על החלטתם האמיצה".

טענות הבעל נדחו (צילום אילוסטרציה)

The post חזר בתשובה וישלם לאשתו את סכום הכתובה appeared first on חדשות חיפה והקריות.