בשיתוף ד"ר גיא גוטמן
מי מאיתנו לא מכירה את בדיקת הפאפ, הלא היא משטח צוואר הרחם, שיש לבצע אחת לשנה-שלוש שנים? כל גניקולוג וגניקולוגית מקפידים לומר למטופלות שלהם: יש להקפיד לבצע בדיקת פאפ באופן שגרתי, על מנת לאתר מבעוד מועד שינויים טרום-סרטניים בתאי צוואר הרחם. איתור מוקדם של שינויים אלו, מעניק את היכולת לטפל בהם לפני שהם הופכים לסרטן, ובכך בעצם להציל חיים.
לטובת מי שלא עשתה את הבדיקה עדיין, נגיד רק שבדיקה זו היא באמת פשוטה ביותר ולא כואבת (אם כי כרוכה מטבע הדברים במעט חוסר נעימות), ולוקחת דקות ספורות. בבדיקה זו הרופא ירחיב מעט את פתח צוואר הרחם בעזרת ספקולום (מפשק), ולאחר מכן ידגום בעזרת מטוש תאים מצוואר הרחם. הדגימה תועבר לבחינה במעבדה, שם יבדקו האם התאים תקינים או שחלו שינויים במבנה שלהם ובצורתם. לאחר כשבוע מגיעות התוצאות, ואם אין ממצאים חשודים, את יכולה לחזור בשלווה לשגרת חייך.
קיימים מקרים שבהם תוצאות בדיקת הפאפ אינן תקינות, ולכך יכולות להיות משמעויות שונות, משום שלא כל שינוי שנצפה בתאי צוואר הרחם הוא סרטני או טרום סרטני. במקרה שבו הממצאים מעידים על CIN- שינויים טרום סרטניים בתאי הקשקש או בבלוטות המצויות בצוואר הרחם, יהיה צורך לבצע בדיקת קולפוסקופיה לשם קביעת חומרתם והתאמת תוכנית טיפול.
כיצד מדרגים את השינויים הטרום סרטניים בתאי הקשקש (CIN)?
למרות שניתן לגלות את קיומם של השינויים הללו כבר בבדיקת הפאפ, יש לסווג אותם לפי דרגות חומרה כדי להחליט כיצד לטפל בהם, וזה מתבצע באמצעות בדיקת קולפוסקופיה. הדירוג נקבע לפי עומק השינויים בשכבת הכיסוי של צוואר הרחם:
CIN 1 – שינויים קלים שעומקם כשליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם.
CIN 2 – שינויים בדרגה בינונית, שעומקם כשני שלישים מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם.
CIN 3 – שינויים תאיים בדרגת חומרה גבוהה, שחלים לכל עומק שכבת הכיסוי של צוואר הרחם, מתחילתו ועד סופו.
כיצד מתבצעת בדיקת קולפוסקופיה לאבחון CIN?
בדיקת קולפוסקופיה (שקיפות צוואר הרחם), היא בדיקה וגינלית שמתבצעת באמצעות מיקרוסקופ מיוחד הקרוי קולפוסקופ, המאפשר הגדלה עד פי 60 של האזור הנבדק. במהלך הבדיקה, תתבקש המטופלת לשכב על גבה בפישוק, ויינתן לה חומר להרדמה מקומית. לאחר מכן, הרופא ירחיב את פתח הנרתיק באמצעות ספקולום, ויבצע שטיפה באמצעות תמיסות מיוחדות, על מנת להדגיש את התאים, צורתם וגבולותיהם. הרופא ייבחן בעזרת הקולפוסקופ את התאים החשודים, ויוכל לקבוע את טיב ועומק השינויים בהם, וכך להחליט על אופן הטיפול הרצוי. ייתכן ויהיה צורך לקחת בנוסף גם ביופסיה, לצורך שלילה או אישור קיומו של סרטן בצוואר הרחם באמצעות בדיקה פתולוגית.
מהם אופני הטיפול המקובלים ב- CIN?
אם התגלו בקולפוסקופיה שינויים מסוג CIN1, ייתכן והרופא יחליט רק על בדיקות מעקב ללא התערבות רפואית פעילה. שינויים אלו עשויים לחלוף מעצמם, אולם יש לעקוב אחריהם ולוודא שלא החמירו. לעיתים ימליץ לצרוב את האזור כדי למנוע אפשרות עתידית להחמרה.
לעומת זאת, אם התגלו שינויים בדרגת CIN 2 או 3 CIN, יהיה צורך בטיפול פעיל על מנת להסיר אותם, משום שהם שלבים מתקדמים שעלולים במהרה להתפתח לסרטן.
קיימות מספר דרכים לטיפול ב-CIN :
- חיתוך לולאה גדולה של הרקמה הנגועה (LEEP, LLETZ): הסרת התאים הנגועים באמצעות חוט תיל מחומם. הבדיקה אורכת עד 30 דקות בהרדמה מקומית או כללית.
- ביופסיית חרוט – קוניזציה: הסרת התאים הנגועים באמצעות אזמל קטן, לרוב תחת הרדמה כללית.
- הסרת רחם (היסטרקטומי), או הסרת צוואר הרחם (טרכלקטומי): טיפול נדיר שמתבצע רק במקרים חמורים ביותר, ובמהלכו יתבצע ניתוח כריתת צוואר הרחם או הרחם עצמו.
- טיפול באמצעות לייזר: טיפול זה מתבצע לרוב בנגעים קלים בדרגת CIN1 שאינם חולפים מעצמם. טיפול זה מתבצע תחת הרדמה מקומית או כללית, והורס לגמרי את הרקמה הנגועה.
- טיפול באמצעות צריבה חשמלית: השמדת התאים הנגועים על ידי זרם חשמלי קטן, תחת הרדמה מקומית.
- טיפול באמצעות הקפאה (קריותרפיה)- הקפאת התאים הנגועים באמצעות מתקן קטן, שימוקם על פני השטח החיצוני של צוואר הרחם.
זכרי, בדיקת פאפ יכולה להציל חיים, ולכן הקפידי לבצעה באופן שגרתי.
בריאות שלמה.